מחקרים שונים הראו כי תרגול תדיר יכול להשפיע על ארגון מחדש של תפקודי-מוח רלוונטיים בקרב אנשים מגמגמים. שינויים נוירולוגיים אלה נצפו לטווח הקצר ולטווח הארוך (Lu et al., 2017; Toyomura et al., 2015). למרות זאת, לא קיימים פרוטוקולים מקובלים אשר מספקים מסגרת לכמות התרגול המומלצת ולמשך הזמן הנדרש כדי להגיע לשינויים משמעותיים באוכלוסייה זו.
במהלך שנת 2018 נערך מחקר קליני משותף של שלושה מרכזים קליניים בישראל, פורטוגל וצרפת, בריכוזה של חברת AmplioSpeech. במחקר נכללו 53 מטופלים עם גמגום ברמות חומרה שונות, בטווח הגילאים שבין 13-54 שנים. המטופלים קיבלו טיפול מקוון ע"י קלינאיות תקשורת מוסמכות במשך חודשיים, תרגולים יומיים שבוצעו באמצעות אפליקציית הטיפול של AmplioSpeech וע"י צוות מתרגלים, שהונחו על ידי הקלינאית המטפלת. שיטת הטיפול בכל אחד משלושת המרכזים היתה שונה ובהתאם לכך – התוצאות מכל קליניקה נבחנו בנפרד. מטרת המחקר היתה לבחון את מידת השיפור בדיבור בעקבות הטיפול בו נעשה שימוש בטכנולוגיה, וכן את חוויית הטיפול הסובייקטיבית של המטופלים.
בשלב זה נותחו תוצאות המחקר שהתקבלו מהקליניקה בצרפת, ועדיין לא הושלמו הניתוחים משני המרכזים האחרים. התוצאות מצביעות על שיפור עקבי במדדי הדיבור ובעמדות של המטופלים. כמו כן ניתן לראות שביעות רצון גבוהה של המטופלים מהטיפול המשולב. התוצאות מדגימות שיפור של כ-30% בממוצע ציון שאלון ה-OASES (הבודק את השפעת הגמגום על חיי היומיום של הנבדק). בנוסף, נצפתה ירידה מובהקת בדירוג עצמי של חומרת הגמגום (על ידי המטופלים) במהלך הטיפול, מהחודש הראשון לחודש השני. זאת ועוד, מדד שטף הדיבור האובייקטיבי (SES) (Amir et al., 2018) הצביע על הפחתה מובהקת של כ-10% בשטף הדיבור בקריאה. לבסוף, על פי דיווח המשתתפים, המוטיבציה של המטופלים להתמיד בטיפול נשארה גבוהה במהלך תקופת המחקר, ללא עדות לשחיקה משמעותית.
בהרצאה יוצגו הנתונים המלאים שהתקבלו משלושת מרכזי המחקר בכל אחד מהמדדים: רמת המוטיבציה, תוצאות שאלוני OASES, שינוי בדירוג חומרת הגמגום על ידי הקלינאיות ועל ידי המטופלים, והשינויים במדד האובייקטיבי לשטף הדיבור (SES) בהשוואה למדד אחוז ההברות המגומגמות (ה-SS%) המסורתי. יוסברו ההבדלים בין שיטות הטיפול בקליניקות השונות, הדרכים לשילוב הטכנולוגיה בטיפול, ויוצגו המלצות קליניות ראשוניות באשר לכמות ומשך התרגול היעיל לטיפול בגמגום.