רוב המחקרים המעריכים את שילובם של תלמידים עם לקות בשמיעה בכיתות רגילות מתמקדים בהיבטים לימודיים וחברתיים-רגשיים.
מטרות המחקר: להעריך את תפקודם של תלמידים עם ליקוי בשמיעה במהלך השיעורים בכיתה הרגילה, את תחושותיהם בזמן השיעורים וכן את הישגיהם הלימודיים בהשוואה אלו של תלמידים עם שמיעה תקינה בני כיתתם.
שיטה: השתתפו 35 תלמידים מכיתות ד-ו עם ליקוי שמיעה בינוני עד עמוק, ללא לקויות נוספות, אשר היו משולבים ב 34 כיתות שונות, ו - 35 תלמידים עם שמיעה תקינה בני כיתתם. כדי להעריך באופן ישיר וכמותי את תפקוד התלמידים במצבים שונים במהלך השיעורים, נבנה כלי הערכה תצפיתי ונעשה שימוש בשאלון לדיווח עצמי (CPQ) שמתייחס למידת ההבנה של התלמיד את המורה ואת התלמידים המשתתפים בשיעור ולתחושותיו במהלך השיעורים. ההישגים הלימודיים של התלמידים הוערכו באמצעות הציונים בחשבון ובלשון עברית.
תוצאות: ממצאי התצפית הראו שנמצאו הבדלים מובהקים בהתנהגות של הנבדקים בתגובה לבני כיתתם שהשתתפו בשיעור : תלמידים עם ליקוי בשמיעה יצרו יותר קשר עין עם התלמידים המשתתפים בשיעור. בנוסף, תלמידים עם ליקוי בשמיעה היו זקוקים ליותר סיוע מהמורה ומהתלמידים על מנת למלא את הוראות המורה. הערכת התלמידים עם הליקוי בשמיעה את יכולתם להבין את המורה ואת בני כיתתם המשתתפים בשיעורים היתה נמוכה יותר בהשוואה לתלמידים עם שמיעה תקינה, וכן הם דיווחו על פחות תחושות חיוביות ועל יותר תחושות שליליות בשיעורים. לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במידת קשר העין של התלמידים עם המורה ובמידה בה הם שאלו שאלות, הצביעו וביקשו עזרה. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במדדי הציונים.
סיכום: ממצאי המחקר מעידים על דגם שונה של התנהגות בשיעורים של תלמידים עם ליקוי בשמיעה ומצביעים על הקשיים עימם מתמודדים תלמידים אלו. על מנת להבין לעומק את האתגרים עמם מתמודדים תלמידים עם ליקוי בשמיעה המשולבים בכיתות הרגילות ולהיענות לצרכיהם באופן הולם ומקיף , יש לכלול במסגרת ההערכה גם את תפקודם במהלך השיעורים בכיתה.