האם המורפולוגיה יכולה לסייע בטיפול באנומיה?
השפעת טיפול מבוסס-מורפולוגיה על יכולת השיום של אנשים עם אפזיה

אחד המאפיינים הבולטים של אפזיה הפרעה שפתית נרכשת כתוצאה מנזק מוחי, הוא קושי בשליפת מילים. בשנים האחרונות נצבר ידע מחקרי רב אודות מאפייני האפזיה ושיטות הטיפול בה. לא ידוע לנו על מחקרי טיפול בשיום באפזיה בעברית הנשענים על המבנה הייחודי של העברית כשפה שמית עשירה מורפולוגית. במסגרת המחקר הנוכחי נבנה טיפול בשיום המבוסס על המורפולוגיה של השפה העברית. שאלת המחקר היתה האם טיפול זה יהיה בעל השפעה מיטיבה על יכולת שליפת מילות המחקר של אנשים עם אנומיה על רקע אפזיה, והאם תמצא הכללה גם למילים אחרות. הטיפול כלל מספר שלבים: 1) העלאת מודעות מורפולוגית למבנה מילים מורכבות (שורש + תבנית), בדגש על מורפמת השורש, והדגשת הקשר המורפו-פונולוגי-סמנטי של מילים בעלות שורש זהה; 2) זיהוי קשר מורפולוגי בין מילים מורכבות; 3) שיום מילים עבור רימוז מורפו-פונולוגי. לדוגמה: לנבדק הוצגה תמונה של מסננת, והושמע לו משפט מרמז `אני מסנן ב..` והוא נדרש להשלים `מסננת` (נובוגרודסקי וקרייזר, 2012). גירויי הטיפול הוצגו על מחשב. במחקר השתתפו שני אנשים עם אפזיה כרונית ועם אנומיה משמעותית – אחד כתוצאה מליקוי בלקסיקון הפלט הפונולוגי והשני כתוצאה מליקוי בלקסיקון הסמנטי. כל משתתף נכח ב-20 מפגשי טיפול פרונטליים. ממצאי המחקר מראים כי המטופל עם אנומיה שמקורה ליקוי בלקסיקון הפלט הפונולוגי, הראה שיפור מובהק בשיום של מילות הטיפול החל מהטיפול השישי, לעומת המטופל שלו ליקוי בלקסיקון הסמנטי, שלא הדגים שיפור שכזה. ממצאים אלו מצביעים על יעילותו האפשרית של הטיפול והשפעתו על יכולת השיום. לצד זאת, גודל המדגם המצומצם מותיר שאלות פתוחות אודות זמן הטיפול המינימלי לבחינת שינויים התנהגותיים, כמו גם אודות יעילותו של הטיפול עבור ליקויים ממקור ספציפי בתהליך השליפה. ממצאי המחקר ידונו ביחס למקום הליקוי בתהליך השליפה אצל כל אחד מהנבדקים. זהו מחקר פיילוט לקראת מחקר מקיף אשר עתיד לבחון את יעילות הטיפול המוצע על אוכלוסיית מחקר גדולה יותר, ולענות על שאלות אלו.

ביבליוגרפיה:

נובוגרודסקי, ר. וקרייזר, ו. (2012). מַשְקֵל, מִשְקול, מִשְקולית (מִשקַל) – השפעת הקשר הסמנטי והמורפו-פונולוגי בין פעלים ושמות עצם על יכולת השליפה של ילדים עם לקות שפה ספציפית. ד"ש – כתב העת של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת, 31, 21–36.