השפעת רעש ועוצמת הגשה במטלה של זיכרון שמיעתי לטווח קצר בקרב נבדקים בעלי שמיעה תקינה

רקע: המחקר דן בשאלת השפעת רעש ועוצמת ההשמעה על זיכרון שמיעתי קצר טווח בקרב נבדקים בעלי שמיעה תקינה. מחקרים מצביעים על שונות רבה בתוצאות שיקום שמיעתי ורכישת שפה בילדים לקויי שמיעה ומושתלים. כמו כן מצביעות עדויות מחקריות רבות על קשר ישיר בין רכישת שפה וזיכרון עבודה. דגש רב ניתן במחקרים העוסקים ביכולות שמיעתיות ושיקום שמיעה על הנושא של זיכרון עבודה, אך לא נבדקה ההשפעה של סף השמיעה ותנאי ההאזנה על זיכרון העבודה. לכן בדקנו במחקר הנוכחי מהי השפעת עצמת ההגשה והגשה על רקע רעש, על זיכרון העבודה השמיעתי. כמו כן, לאור החשיבות הרבה של יכולות קוגניטיביות בתהליך שיקום השמיעה ובבחירת האוזן המיועדת לשיקום בדקנו האם קיים שוני ביכולות הזיכרון קצר הטווח בין אוזן ימין לאוזן שמאל בנבדקים צעירים בעלי שמיעה תקינה.

שיטה: במחקר השתתפו 20 נבדקים בגילאי 22-32 שנים. לנבדקים הועבר תת מבחן זכירת ספרות ממבחן וקסלר. המבחן הועבר בארבעה מצבים שונים: עוצמה נוחה לשמיעה- 35dBSL, עוצמה נמוכה- 20dBSL, עם מיסוך (SNR=0), וללא מיסוך.

תוצאות ומסקנות: לא נמצאו הבדלים בטווח הזיכרון לספרות בין עוצמות ההגשה השונות. בהשוואת תוצאות טווחי הזיכרון לספרות עם וללא מיסוך לא נמצאו הבדלים פרט למצב בו תנאי השמיעה היו הקשים ביותר, כלומר בעוצמה נמוכה ובתוספת מיסוך. ייתכן שזיכרון העבודה מושפע משילוב של תנאי האזנה קשים ועמיד יחסית כאשר נדרשת התמודדות עם כל תנאי בנפרד. ניתן לשער כי במצבי האזנה קשים יותר ייתכן שהיינו מוצאים השפעה משמעותית יותר על תפקוד זיכרון העבודה. בכל חלקי מבחן הזיכרון לספרות ובכל מצבי הבדיקה (שתי עוצמות ההגשה, עם/ללא מיסוך) נמצאו טווחי זיכרון לספרות גדולים יותר באוזן ימין. לממצא זה חשיבות בשיקולי בחירת האוזן המתאימה או המועדפת בשיקום שמיעה.