"על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על שיחה"...
כלים מעשיים לתכנון טיפול לקידום מיומנויות שיחה לאוכלוסיית הספקטרום האוטיסטי

אחד המרכיבים הפרגמטיים הלקויים באוכלוסיית הספקטרום האוטיסטי, על פני כל הרצף התפקודי, הינו קושי בקיום שיחה הולמת מבחינת התוכן, הצורה וההקשר (Stefanatos & Baron, 2011). לקשיים אלו השלכות על קיום אינטראקציה חברתית ועל התפתחותן של מיומנויות חברתיות. הערכת כישורי השיחה במסגרת ההערכה הפרגמטית של קלינאי התקשורת, הינה בעלת משמעות לקביעת מטרות הטיפול לטווח הקצר ומטרות התהליך הטיפולי לטווח ארוך. תפקוד שיחתי הולם מתבסס על מרכיבים שונים; פרגמטיים, שפתיים וקוגניטיביים, תלויי גיל וסביבה, ועל כן תהליך הערכת התפקוד השיחתי הינו רב מימדי ומתמשך. אבחוני שפה מתוקננים לרוב אינם כוללים מידע מספק על מרכיבי השיחה, ועל הקלינאי להעזר בכלים נוספים, ביניהם כלים תצפיתיים ושאלונים, המתייחסים למרכיבים אלו. מאחר והקשיים ברכישת מרכיבי השיחה ותפעולם בסביבות שונות מהווים אתגר, יש לבחור בצורה מושכלת את מטרות התהליך הטיפולי וליצור מדרג להשגתן. בסדנא נגדיר את מרכיבי השיחה בתחום כישורי מנגנון השיחה ובתחום הדיאלוגיות המאפשרת בניה משותפת של משמעות, נכיר כלי הערכה בתחום, נתנסה בכתיבת מטרות טיפוליות בנושא זה לאור המודל האבחוני- טיפולי של ארגון הבריאות העולמי (ICF, WHO, 2001) ונתייחס למרכיבים משמעותיים בכתיבת מערך טיפול המותאם לסביבות התערבות שונות (פרטניות/ קבוצתיות) ולהקשרי הטיפול השונים (קליניקה/ מסגרת חינוכית/ המשך העבודה בבית).

Stefanatos, G., Baron, I. S. (2011). The Ontogenesis of Language Impairment in Autism: A Neuropsychological Perspective. Neuropsychology Review, 21, 252- 270.