ילדים דו-לשוניים לומדים מילים ב-L1 וב-L2 : האם קיימת סכנה של הפרעה בלמידה?

מחקרים מראים שבשעות הראשונות לאחר התרגול (בהפסקה, ללא תרגול נוסף), מתרחשים תהליכי התגבשות הזיכרון. אולם, שלב התגבשות הזיכרון רגיש להפרעות בעקבות התנסות אחרת דומה (הפרעה אחורנית). ילדים דו לשוניים לומדים מילים בשתי השפות לסירוגין מה שיכול להניב יתרונות כמו גם הפרעות ברכישה ובשימוש בכל אחת מהשפות. מחקרים שבוצעו עד כה התייחסו להפרעה במהלך בחירה לקסיקלית ושיום, אולם לא בחנו את אפקט ההפרעה בתהליך הלמידה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון השפעה בין שפות בקרב דו-לשוניים בעת למידת מילים. במחקר השתתפו 40 נבדקים בני 11 שנים דוברי ערבית כשפת-אם, דו-לשוניים ערבית-עברית. נעשה שימוש ב-12 מילים מלאכותיות התואמות למורפו-פונולוגיה של העברית, ו-12 מילים מלאכותיות התואמות למורפו-פונולוגיה של השפה הערבית, בעלות אותן משמעות. התרגול היה תוך ביצוע שתי מטלות: זיהוי פונולוגי ושיום תמונה. כל נבדק השתתף בשלוש פגישות תרגול בפער של 24 שעות ושבוע. הנבדקים חולקו לארבע קבוצות: בקבוצות 1-2 חצי שעה מתום תרגול מילים בערבית או בעברית, תורגלו מילים בשפה האחרת, עברית או ערבית, בהתאמה (מצב `ההפרעה`). בקבוצות 3-4 נלמדו מילים מלאכותיות בשפה אחת בלבד, בערבית או בעברית בלבד, ללא מצב ההפרעה. התוצאות הראו שתרגול מילים בשפת האם (ערבית) תוך למידה עוקבת של אותן מילים בעברית, הניב את ההישגים הגבוהים ביותר. לעומת זאת, תרגול מילים בשפה העברית, תוך תרגול עוקב של מילים בערבית, הניב את ההישגים הנמוכים ביותר. מבדקי הקדם הראו שהמשתתפים במחקר הנוכחי היו ברמת מיומנות גבוהה בערבית אבל, נמוכה בעברית. לפיכך, התוצאות יכולות להצביע על כך שלמידה עוקבת של מילים בשתי שפות יכולה ליצור הפרעה ולפגוע בהישגים, אולם, כתלות ברמת השליטה (רמת המיומנות) בשפה: שפה ברמת מיומנות נמוכה מועדת להפרעה על ידי שפה ברמת מיומנות גבוהה, אך שפה ברמת מיומנות גבוהה, חסינה יחסית להפרעה משפה ברמת מיומנות נמוכה. לתוצאות יש השלכות תיאורטיות ומעשיות לגבי תכנון מערכי למידה.