אפיונים סמנטיים של שמות העצם בעברית בשיח עמיתים של ילדים בני שנתיים עד שמונה

שמות עצם מהווים קטגוריה לקסיקאלית-תחבירית ראשונית ומרכזית, הממלאת תפקיד מהותי בשיח, כבר מראשית ההתפתחות, ומתפתחת לאורך השנים. מטרת המחקר הנוכחי היא להרחיב את הידע בתחום רכישת ש"ע של ילדים צעירים בעברית. המחקר ממפה את תפוצת ש"ע מבחינה מילונית, סמנטית ומורפולוגית בשיח עמיתים של ילדים בגילאי שנתיים עד שמונה (הקורפוס של צווילינג, 2009). בהרצאה הנוכחית אתמקד בניתוח המילוני והסמנטי של ש"ע. ש"ע במחקר מוינו וקודדו עפ"י תפוצת תבנית ותמנית וסווגו על פי רמת המופשטות שלהם בסולם השמות שלRavid (2016). כלי זה מנתח סמנטית כל תמנית ש"ע בהקשרה ומדרג אותה מבחינת מופשטות על סולם של 1-10. ברמות הנמוכות נמצאים שמות עצם קונקרטיים (כדור, אוטו) ואילו ברמות הגבוהות ממוקמים שמות מופשטים (התחלה, רעיון). ברמות הביניים מדורגים למשל שמות שמתייחסים לזמן (שניות, שעה) או שמות מופשטים בעלי רמת חזותיות גבוהה (דרך, תעלול). בעבודה הנוכחית בוצעו לסולם התאמות על בסיס קורפוס המחקר, באופן המשקף את מילון שם העצם המאפיין את שנות הילדות המוקדמת וילדות הביניים. הממצאים מלמדים, כי ש"ע הינם קטגוריה חשובה ומשמעותית במילון הליבה של ילדים צעירים (מהווים כחמישית מכלל התמניות שהופיעו במדגם), וכי מילון שם העצם גדל ומתפתח עם הגיל ונעשה מגוון, ספציפי ומופשט יותר. נמצא, כי הן מבחינת תפוצת תבנית והן מבחינת תפוצת תמנית, מילון הליבה של ילדים בגילאים הנחקרים כולל בעיקר שמות בעלי רמות מוחשיות גבוהה (אופניים). עם העלייה בגיל, חל גיוון מבחינת הסיווג הסמנטי של ש"ע ונמצא שימוש רב יותר בקטגוריות מופשטות רבות יותר של השם. יותר מזה, כבר מגיל צעיר נמצא שימוש בשמות בעלי רמת מופשטות בינונית וגבוהה , כמו שמות המתארים זמן (שנה, יום), שמות המתארים אירועים (הצגה, חתונה) ושמות בעלי רמת חזותיות גבוהה (חלום, אהבה). כל זה מעיד גם על נושאי השיח והמשחק, שהופכים להיות מופשטים ומגוונים יותר. מחקר זה יוכל לסייע בעתיד להערכת התפתחות לשונית תואמת גיל מבחינה מילונית, סמנטית ומורפולוגית, להוות בסיס לבניית כלי הערכה עבור אנשי המקצוע, לקביעת נורמות התפתחותיות ולבניית תכניות התערבות שונות.