אפיון תפקודי בליעה במרקמים שונים לפי IDDSI כפי שבאים לידי ביטוי בבדיקת FEES

רקע: בשנת 2015 IDDSI (International Dysphagia Diet Standardisation Initiative) הגדירו שמונה רמות מרקמים על מנת לפתח אחידות באבחון וטיפול בדיספגיה. יצירת מדרג זה אפשרה שפה משותפת בתיאור המרקמים. אין בספרות מידע מספק אודות השפעת המרקמים האלה על אספירציות ושאריות ואודות הבדל בין מרקם מוצק לבין מרקמי מזון אחרים.

מטרה: לבחון הבדלים בPAS (penetration aspiration scale), ו-Yale pharyngeal residue severity rating scale במרקמים שונים לפי IDDSI ולבחון את הקשר בין אנמנזה, תפקודי גרון ואנדוסקופיה לבין תפקודי הבליעה בבדיקת FEES (fiber-optic endoscopic evaluation of swallowing).

שיטה: מחקר פרוספקטיבי. 137 נבדקים (95 גברים) בגיל 65.42±14.84 שנבדקו במרפאת אשפוז יום לאבחון ושיקום הבליעה. המרקמים שנבדקו הם נוזל דליל (0), דייסתי חלק (4), מוצק רך (לחם) וקשה (ביסקויט) (7) לפי IDDSI ומאפייני הבליעה כפי שנבדקו בבדיקת FEES צוייננו לפי מדד PAS ו-Yale scale.

תוצאות: שיעול חלש בבליעת נוזל נמצא במתאם חיובי עם מדד PAS באופן מובהק (p<0.05). ככל שהתחושה בלרינקס היתה ירודה יותר וככל שהצטברות הרוק בגרון היתה רבה יותר כך PAS לנוזל, ללחם ולביסקויט היו גבוהים יותר וכן היו שאריות רבות יותר של דייסתי וביסקויט בוולקולות באופן מובהק (p<0.05). נמצא מדד PAS גבוה יותר בבליעת מים בהשוואה לשאר המרקמים באופן מובהק (p<0.05).

דיון ומסקנות: מרקם `רגיל` לפי IDDSI מהווה אוסף של מרקמים שונים עם הבדלים משמעותיים ביניהם המובהקים סטטיסטית מבחינת אספירציות ומבחינת שאריות ולכן יש צורך לבדוק מרקמים "רגילים" שונים בבדיקה אובייקטיבית. עולה השאלה האם ניתן לבצע בדיקת FEES סקר עם מספר מצומצם של מרקמים כגון נוזל ולחם בלבד כאשר יתכן והעדר אספירציות לנוזל והעדר שאריות לחם יכולים לנבא העדר שאריות ואספירציות בשאר המרקמים.