"הזיכרון שלי כבר לא מה שהיה": מתי זה מתחיל?

מחקרים רבים מתארים את השפעת ההזדקנות (aging) על התפקודים הקוגניטיביים והלשוניים של האדם, וביניהם יכולות הזיכרון, ועיקר המחקר מתאר את הדעיכה ביכולות אלה החל מהעשור השמיני של החיים (גיל שבעים ומעלה). מחקרים מעטים בחנו תפקודים אלה בעשורים מוקדמים יותר ("גיל הביניים"), ורובם מדווחים על דעיכה החל מהעשור השישי לחיים, ואולם יש גם ממצאים על דעיכה עוד קודם לכן. מטרת המחקר הנוכחי לבחון האם הדעיכה ביכולת הזיכרון מתרחשת עוד קודם לעשור השישי בחיים, ואם כן, האם היא מושפעת מאופי המשימה. 80 משתתפים אורייניים, דוברי עברית ילידיים בני 20-60, 20 משתתפים בכל עשור, ביצעו שלושה מבדקי זיכרון מילולי: זיכרון ספרות קדימה ולאחור (WAIS-III (Wechsler, 1997, ומשימת זיכרון חדשה שכוללת שתי רשימות של מילות תפל המאוזנות במבנה ההברתי: 1) מילים עם שורשי תפל המשובצים בתבניות מורפולוגיות (tiklomet), ו- 2) מילים ללא מבנה מורפולוגי (saklamur). שיערנו שנראה יתרון למילים עם מבנה מורפולוגי, ובמידה שנראה הבדלים בין הקבוצות, מילים אלה יהיו שמורות יותר. על בסיס מבדקים אלה הוגדרו שישה מדדי זיכרון: זיכרון ספרות קדימה ולאחור, זיכרון לעיצורים ולתנועות במילות תפל עם וללא מבנה מורפולוגי. ממצאי המחקר העלו דעיכה בעשור השישי לחיים - ולא לפני כן - בשני מדדים: זיכרון ספרות קדימה (p<.05) וזיכרון לעיצורים במילים עם מבנה מורפולוגי (p<.05). ממצאים אלו תומכים במחקרים המתארים את גיל 50 כ"יריית הפתיחה" של הירידה בתהליכי הזיכרון המילולי, לפחות בהתייחס למשימות שנבדקו כאן. השערתנו שמבנה מורפולוגי יתרום לזיכרון טוב יותר של מילים אוששה גם היא (p<.001), אך מעניין כי ההבדל בין הקבוצות נמצא דווקא במשימות שבהן אחוזי ההצלחה היו גבוהים יותר: זיכרון ספרות קדימה (בהשוואה לזיכרון לאחור) וזיכרון למילים בעלות מבנה מורפולוגי (בהשוואה למילים ללא מבנה). המחקר הנוכחי מצטרף לסדרת מחקרים שמנסים להתחקות אחר השינויים החלים בתפקודים הקוגניטיביים ב"גיל הביניים", מידע שהוא בעל ערך קליני בהערכה של תפקודים תקינים ולקויים בגיל זה. ממצאיו מחזקים מחקרים קודמים, וכן, מוסיפים ידע על תרומת המורפולוגיה לזיכרון של מילים, ועל השונות שמזמנות משימות זיכרון שונות.