דילמות מעשיות בטיפול בילדים דו-לשוניים: תיאור מקרה

רקע: ההמלצה הרשמית של איגוד קלינאיות התקשורת העולמי (IALP) ואף אגודת קלינאיות התקשורת בישראל (ISHLA ) במקרה של אבחון ילדים דו-לשוניים היא לאבחן בשתי השפות אותן הילד דובר ואליהן הוא חשוף. בהגדרתה לקות שפה אינה קיימת בשפה אחת ולכן תהליך ההערכה בשתי השפות הכרחי לשם אבחון מהימן ומדויק (Bedore & Pene, 2008; Armon-Lotem, 2010). אבחון פורמלי הכולל נורמות המותאמות לילדים חד לשוניים יכול להוות נקודת התחלה לקבלת מידע אך אינו יכול להיות ראיה יחידה לקיום לקות שפה ויש לאסוף מידע נוסף על ידי שאלון הורים (Abutbul-Oz et al. 2012). בנוסף, ניתן לבצע אבחון דינמי שמאפשר לבדוק לעומק את יכולת למידת השפה של הילד ו/או ניתוח נרטיבים המכילים בתוכם מרכיבי שפה רבים שאינם בהכרח סמנים ללקות שפה (Goldstein, 2018; Gutiérrez-Clellen & Peña, 2001). בהגיענו לטפל בילד לקויי שפה דו לשוני ההמלצה נשארת זהה ונראה כי טיפול דו-לשוני שמחזק את שתי השפות מביא לשמירת היתרונות הנובעים מדו-לשוניות אצל ילדים לקויי שפה והתקדמות בשפה אחת מביאה אף להתקדמות בשפה השנייה (Konhnert, 2005, 2010, Gutiérrez-Clellen, 1999).

תיאור מקרה: א. בת 3:10 הגיעה לטיפול בעקבות קשיי שפה בשתי השפות אליהן היא חשופה מלידה בבית ומחוצה לו. קשיי השפה התבטאו באיחור הבנתי והבעתי בכל תחומי השפה. בהמלצתנו ובהסכמת ההורים הוחלט על טיפול דו לשוני בפורמט של טיפול אחת לשבוע בעברית וטיפול אחת לשבוע באנגלית אצל קלינאיות שונות דוברות ילידות של שפת הטיפול (המציגות). הדילמות הרבות שבהן נתקלנו במסע הטיפולי המשותף אתגרו אותנו ואת האינסטינקטים הקליניים שלנו פעמים רבות. האם האבחנה שלנו מהימנה ומדויקת? אילו נקודות ממשק בין השפות יוכלו להוות התחלה טובה לטיפול דו-לשוני ויחזקו את שתי השפות במקביל? איך תהיה ההתנהלות בבית וכיצד נדריך את ההורים לתרגל ולדבר באופן שהכי טבעי למשפחה הספציפית הזו? מהי ההמלצה שלנו לגבי מסגרת מתאימה למטופלת שלנו?

בהרצאה נציג את הדילמות, נקודות המפנה והבחירות שעשינו כמטפלות מתוך תקווה שלמידה של מקרה בודד על כל גווניו תביא להבנה מעמיקה יותר של מורכבות הטיפול בילד דו-לשוני ואולי אף תסייע בקבלת החלטות במקרים דומים.

*(ההרצאה תתקיים באנגלית ובעברית במקביל)