הכינוס ה-55 של האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת

התייחסות לדמויות בנרטיבים של ילדים דו-לשוניים וחד-לשוניים עם וללא לקות שפה: יחסה וידוע

סווטה פיכמן 1 יואל וולטרס 1,3 כרמית אלטמן 2
1בלשנות וספרות אנגלית, אוניברסיטת בר אילן
2בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן
3חוג להפרעות בתקשורת, מכללת הדסה

המחקר בוחן שימוש בביטויי רפרור (referential expressions) בנרטיבים של ילדים דו-לשוניים וחד-לשוניים דוברי רוסית ועברית עם התפתחות שפה תקינה ועם לקות שפה (ל"ש) תוך התמקדות בצייני יחסה, יידוע וסדר המילים במשפט. ההבדלים הללו בין רוסית ועברית בצייני יידוע ויחסה אמורים להשפיע על אופן ההתייחסות לדמויות בנרטיב. מחקרים קודמים הצביעו על הקושי של ילדים חד-לשוניים עם ל"ש בשימוש בתווית ויחסה [1] והדבר צפוי להיות מאתגר יותר עבור ילדים דו-לשוניים עם ל"ש. נרטיבים נאספו מ-18 ילדים דו-לשוניים (8 עם ל"ש), 17 ילדים חד-לשוניים דוברי רוסית (9 עם ל"ש) ו17 ילדים חד-לשוניים דוברי עברית (7 עם ל"ש) במטלת הפקת סיפור על פי תמונות. ילדים עם ל"ש היו בעלי מיומנות שפתית נמוכה (בשתי השפות עבור ילדים דו-לשוניים עם ל"ש), ובנוסף דווח על דאגה הורית בנוגע להתפתחות השפה. התוצאות מראות שילדים דו-לשוניים עם ל"ש טעו בסוג היחסה (השתמשו ביחסת מושא עקיף במקום ביחסת מושא ישיר) שברוסית. בעברית, ילדים דו-לשוניים וחד-לשוניים עם וללא ל"ש השתמשו (בצורה לא תקינה) בה` הידיעה כשהציגו דמות בפעם ראשונה והשמיטו אותה באזכורים חוזרים של הדמות. טעויות ביידוע אפיינו נרטיבים של ילדים דו-לשוניים עם וללא ל"ש, אך שגיאות ביחסה נמצאו רק בקרב ילדים דו-לשוניים עם ל"ש. ממצאים אלו מעידים על הקושי של ילדים דו-לשוניים וחד-לשוניים עם ל"ש בביטויי רפרור, במיוחד כאשר הביטוי הוא בעמדת מושא ישיר.









Powered by Eventact EMS