מודל ה ICF של הארגון העולמי לבריאות מגדיר שלוש רמות של מרכיבי בריאות: (1) תפקוד ברמת הגוף כלומר שינויים ברמה המבנית של הגוף ושינויים תפקודיים כתוצאה משינויים גופניים אלו; (2) תפקוד ופעילות ברמה האישית כלומר יכולתו של האדם לבצע משימות או פעילויות יומיומיות בסביבתו הטבעית; (3) תפקוד והשתתפות ברמה החברתית, כלומר טווח המעורבות ואופיה של המעורבות של האדם בסיטואציות חברתיות יומיומיות בהתאם למה שהיה רגיל לבצע לפני הפגיעה.
לפי הגדרות אלו ההתערבות הטיפולית של קלינאי התקשורת הניתנת לאנשים עם אפזיה צריכה לתת מענה אבחוני וטיפולי בכל אחת מרמות אלו.
בסימפוזיון נציג את היישום הטיפולי העכשווי בשלושת הרמות. נציג התערבויות המתמקדות ב"רמת הגוף" שמטרתן לצמצם את הלקות ממנה סובל האדם עם האפזיה (הImpairment-based therapies), התערבויות המתבססות על תיאוריות נוירופסיכולוגיות קוגניטיביות של העיבוד השפתי. נציג גם התערבויות וטיפולים ברמה האישית והחברתית שמטרתם להרחיב ולשפר את התפקוד וההשתתפות ברמה האישית והתקשורתית חברתית של האדם עם האפזיה המתבססות על הגישה הסוציאלית לטיפול באפזיה.
גישות שונות להתערבות באפזיה- הקדמה למושב - אביה גביעון
טיפול באגרמטיזם– רעות שטרק, אביה גביעון
האם מטופלים עם אנומיה על רקע ליקוי בלקסיקון פלט פונולוגי – נתרמים מרמזים פונולוגים וסמנטים? – אביה גביעון, רעות שטרק
טיפול חברתי שיקומי במרכזים ייעודים לאנשים עם אפזיה בשלב הכרוני – תיאור והצגת תוצאות מחקר אורך שבחן את השיפור התקשורתי והשפתי של אנשים שהשתתפו בטיפול ארוך טווח במרכז– דפנה אולניק
לתת לגוף לדבר – קבוצת תקשורת עם הגוף לאנשים עם אפזיה - אורלי שי, מוריה טרנר, דפנה אולניק, שלומית ירון