כתיבה נרטיבית במבט מגדרי

כתיבה מיומנת ואיכותית נרכשת בתהליך רב שנים ותלוי התנסויות, ומשקפת - בנוסף למיומנויות לשוניות וקוגניטיביות - גם מאפיינים אישיותיים של הכותב. גישה זו רואה בשיוך המגדרי ובמוטיבציה לכתיבה משתנים מתערבים חשובים ביכולת כתיבת טקסטים. מגדר הוא מונח תלוי תרבות, המתייחס לשיוך החברתי לזהות גברית או נשית ומושפע מתפיסות חברתיות, תרבותיות ופסיכולוגיות הנקשרות לגברים ולנשים (Lindsey, 2015). מחקרים העוסקים בכתיבה ומגדר מציגים שוני בין טקסטים שנכתבו על-ידי בנים לבין אלו של בנות בבחירת נושאי הכתיבה; באורך הטקסט ובמאפייניו הלשוניים והמבניים; בקוהרנטיות המידע; בהבעה הרגשית ועוד (Jones, 2012). בנוסף מעידים המחקרים כי לשיוך המגדרי ולתפיסות הסטריאוטיפיות החברתיות הנלוות לו השפעה על ההערכה העצמית ותחושת המסוגלות של הכותב, ומצביעים על קשר בין מוטיבציה לכתיבה לבין ביצועי הכתיבה בפועל (Troia et al., 2013). ככלל, בנות מציגות גישה חיובית יותר לכתיבה בהשוואה לבנים ומעריכות עצמן כבעלות יכולות כתיבה טובות יותר, בעוד הבנים מציגים מוטיבציה פחותה לבצע מטלות כתיבה בשל תפיסת פעילות הכתיבה כפאסיבית, שקטה, רפלקטיבית ולפיכך נשית. מוטיבציה גבוהה יותר לכתיבה אצל בנות בהשוואה לבנים מופיעה כבר בביה"ס היסודי. עם ההתקדמות בשנות הלימוד ניכרת הידרדרות ברמת המוטיבציה של כלל התלמידים לביצוע משימות אקדמיות, הבאה לידי ביטוי גם בעמדות חיוביות פחות כלפי כתיבה. מחקר זה ביקש להשוות משתנים לשוניים ומוטיבציוניים בכתיבה נרטיבית של 45 בנים ו - 45 בנות דוברי עברית, בעלי מיומנויות שפה-קריאה-למידה תקינות, בשלוש שכבות גיל: כיתה ד`, כיתות ז`-ח`, וכיתה י"א. משתתפי המחקר התבקשו לכתוב טקסט סיפורי בנושא פחד, ולאחר מכן לענות על שאלון המעריך את מידת המוטיבציה שלהם לביצוע משימות כתיבה. הטקסטים הכתובים נותחו במספר מדדים - פרודוקטיביות לשונית (מספר המילים והמבעים בטקסט הכתוב); מילון - שימוש בשמות מופשטים ובתארים; מורפו-תחביר - שימוש במבני סמיכות ומצמדים שמניים; תחביר – שימוש במבני משפט כוללים; ומוטיבציה לכתיבה - שהוערכה על-ידי שאלון המוטיבציה לכתיבה ומדדי הפרודוקטיביות הלשונית. ממצאי המחקר מעידים על שונות תלוית-גיל בכתיבתם של בנים ובנות, הן במדדים הלשוניים והן במידת המוטיבציה לכתיבה.