האם קיים שיפור בתפקודים תחביריים בעקבות טיפול תחבירי מסוג CIT: ראיות ממטופלים אגרמטים כרונים

בשנים האחרונות קיימים דיווחים על השפעתם של הטיפולים האינטנסיבים הממוקדים, קצרי המועד (Constraint-induced therapy= CIT) בשלב הכרוני. גישת ה CIT הותאמה גם לטיפול שפתי בחולים עם אפזיה (CIAT- Constraint Induced Aphasia Therapy), תוך שימת דגש על הפקה מאולצת על פני שימוש באסטרטגיות שלא מערבות הפקת דיבור, במגוון מטלות הפקה. קושי תחבירי (אגרמטיזם) הוא אחד התפקודים שהטיפול בו לא נחקר עד כה באמצעות גישת ה CIAT.

קיימות גישות שונות לטיפול באגרמטיזם. הגישה המסורתית דוגלת בטיפול מהמבנה הפשוט למורכב. מנגד קיימת גישה הפוכה, הנסמכת על תיאוריית העץ הגזום (Friedmann, 2004) לפיה יש לעבוד על המבנה התחבירי המורכב והוא ישפיע על המבנים התחביריים הפשוטים.

4 נבדקים הסובלים מאגרמטיזם בשלב הכרוני תרגלו 3-4 פעמים בשבוע, כשעתיים כל פעם, הפקת מבני שאלה.

נצפה הבדל מובהק במבנים התחביריים שתרגלו וכן במבנים תחביריים מקבילים. לא נצפה הבדל במבנים תחביריים פשוטים יותר. לא נצפה הבדל בהבנת מבנים תחביריים מורכבים.

ממצאי המחקר הנוכחי דומים לממצאי מחקרים קודמים לפיהם ניתן לשפר מבנים תחביריים מקבילים בלבד.