כולסטאטומה 2019: מטרות הטיפול והמידה בה הן מושגות

מבוא: הטיפול בכולסטאטומה מתמקד בסילוק המחלה ומניעת סיבוכים, ביצירת אוזן יציבה ונוחה לאורך החיים ובהשגת שמיעה טובה. כולסטאטומה נוצרת עקב הפרעה פיזיולוגית ביכולת לאוורר את חלל האוזן התיכונה, גורמת לצבירת נוזלים דלקתיים בחלל התוף, ללחץ שלילי בו ולנטייה לשקיעת עור תוף. לכן קיים קושי בהשגת שיקום שמיעה מוצלח לאורך זמן בעזרת שיקום כירורגי של עצמות השמע, אך ניתן להשיג שיקום שמיעה אמין, רציף, ובר ניבוי בעזרת מכשירי שמיעה בהולכת עצם. כולסטאטומה נוטה להיווצר מחדש באותו מנגנון בו נוצרה באופן ראשוני (שקיעת עור תוף), כמו כן מוקדים של כולסטאטומה הכלואים בעצם במקומות ניסתרים ולא ניתן לנקותם בעת הניתוח הראשוני, צפויים לצמוח במהלך השנים לאחריו. בזכות התפתחות טכנולוגית שחלה בעשור האחרון הן בטכנולוגיית ה MRI המאפשרת זיהוי כולסטאטומה באוזניים הנראות בריאות באופן קליני בטרם תפרוץ הכולסטאטומה כזיהום פעיל, ניתן כיום להמנע מהשארת חללי מסטואיד רדיקליים. מטרת העבודה הנוכחית הינה לבחון את שיעור הצורך בניתוחים חוזרים ומשמעותם ואת שיעור ההיענות של המטופלים להשתמש במכשירי שמיעה בהולכת עצם בקבוצת גדולה של מטופלים אשר עברו ניתוחי מסטואיד עקב כולסטאטומה מבלי להשאיר חללים רדיקליים.

שיטה: נכללו בעבודה 100 מנותחים אשר נותחו בזה אחר זה במהלך חמש שנים. נבדק שיעור הצורך בניתוחים חוזרים, הסיבות להם, שיעור המטופלים שהביעו רצונם להתנסות במכשיר שמיעה בהולכת עצם ושיעור המטופלים שאכן בחרו להשתמש במכשיר.

תוצאות: אצל 91/100 מהמטופלים הושגה הבראה ראשונית משביעת רצון בתוך שלושה חודשים לאחר הניתוח ללא צורך בטיפול מיוחד . 9/100 מהמטופלים נזקקו לטיפול אינטנסיבי לצורך ייבוש האוזן, מטופלת אחת ניזקקה לניתוח חוזר ואצל מטופלת אחרת המהלך שלאחר הניתוח התאפיין בזיהומים חוזרים והיא מועמדת לניתוח אטימה.

מסקנות: היכולת להמנע מהשארת חללים רדיקליים בכולסטאטומה בזכות פיתוח ה MRI משפרת משמעותית את הפרוגנוזה של המחלה מבחינת היכולת להגיע לאוזן נוחה מבלי לסכן את המטופל. הענות המטופלים להמלצה לגבי שימוש במכשיר שמיעה בהולכת עצם עדיין לא מספקת ורבים נותרים עם ליקוי שמיעה הולכתי משמעותי לא משוקם.