דיספגיה הינה מונח הכולל בתוכו תתי סוגים של בעיות בליעה החל מהשלבים המודעים של הכנסת המזון, הכנתו והעברתו בפה לאחור, וכלה בשלבים הלא מודעים- השלב הלועי והושטי. הרצאה זו תתמקד בדיספגיה בילדים בשלבים הראשוניים של פגיעות מוחיות מאוחרות כגון: פגיעת מוח טראומטית (TBI), שבץ, אנצפליטיס, גידולים מוחיים וכדומה. יושם דגש על השלב הוגטטיבי ושלב ההכרה המינימלית כאשר השלב הוגטטיבי מאופיין בהיעדר הכרה אך ביצוע התנהגויות אוטומטיות, ושלב ההכרה המינימלית מאופיין בהצגה של מצבי הכרה ברורה אך מוגבלת ולא עקבית.
בהרצאה זו יוצגו הקשיים בנושא בליעה ואכילה, העולים בעת ההערכה והטיפול בילדים לאחר פגיעה מוחית נרכשת. יוצגו אמצעי שיקום האכילה המוצעים בכל שלב, כמו כן יתוארו התוצאות הנראות בשטח תוך שילוב מחקרים עדכניים. הצלחה והתקדמות ברכישת תפקודי הבליעה והאכילה מחדש, הן לעיתים קרובות הסימן הראשון לתחילת ההתאוששות לאחר פגיעה מוחית. בחלק מהילדים תהווה השגת האכילה הפומית סימן מבשר להתאוששות של כישורים נוספים כולל תקשורת ודיבור, ואילו באחרים ייעצר השיקום ביכולת אכילה פומית בלבד, ללא התאוששות בתחומים אחרים.