יכולות למידה אורתוגרפית של כתיב אותיות השורש בקרב דיסלקטים בוגרים

רכישת הכתיב התקין נמשכת אל שנות הבגרות, הרבה אחרי רכישת הקריאה היעילה, והיא אחד הסממנים הבולטים בקרב דיסלקטיים "מפצים"- בוגרים שרכשו אסטרטגיות קריאה יעילות למדיי אך לא השתלטו על הכתיב התקין. רכישת הכתיב קשורה לידע מורפולוגי, המספק רמזים לכתיב הנכון. בעברית, עיקר שגיאות הכתיב הנותרות בקרב מבוגרים הן באותיות השורש, ובפרט בשורשים נדירים או הומופונים, כמו במילים טעם ו-תאם. תכונות אלה, המכבידות על הלמידה, יכבידו עוד יותר על למידה בקרב דיסלקטים, אף אם הם דיסלקטים "מפצים". מטרת המחקר הייתה לבחון האם הקושי בלמידה אורתוגרפית שנראה אצל ילדים לקויי קריאה נמשך אל הבגרות וכן לראות מה ניתן ללמוד על מאפייני הדיסלקציה בבגרות. 20 בוגרים דיסלקטיים ו-20 קוראים תקינים מותאמים בגיל ובמאפייני הרקע התבקשו ללמוד תבניות איות חדשות במבדק חדש של למידה אורתוגרפית שהתבסס על עיקרון למידה אורתוגרפית של (Share (1995, 2004. המבדק כלל טקסטים קצרים שבכל אחד מהם הופיעה מילת תפל במבנה מורפולוגי קיים למשל "שַׁקֶּטֶת היא מחלה נפוצה ביבשת אפריקה. בשנה האחרונה חלו הרבה אנשים בשַׁקֶּטֶת". מילות התפל הינן מסוגים שונים: בעלות שורשים אמתיים – שכיחים ונדירים ובעלות שורשי תפל. מחצית מהשורשים הם הומופוניים. במחצית ממילות המחקר כתיב אחת מאותיות השורש הסתמך על רמז מורפו-פונולוגי. ממצאי המחקר העלו כי יכולות הלמידה האורתוגרפית של קבוצת הדיסלקטיים נמוכות מהיכולות של הקוראים התקינים והבדל זה נמצא בשלוש רמות שכיחות השורש. בנוסף, נמצאה השפעה של גורמים לוקאליים כגון שכיחות האות וההקשר המורפו-פונולוגי שבו האות נמצאת על הנבדקים הדיסלקטיים. עוד נמצא כי קיים קשר בין הדיוק בקריאה לבין הדיוק בכתיב. ממצאי המחקר מחזקים את הידוע כי הקושי בלמידה אורתוגרפית נמשך אל הבגרות, ומשמעות הדבר היא ששגיאות הכתיב בבגרות אינן רק "שרידים" של מבני איות שלא התבססו כהלכה בעבר, אלא תוצר של קושי בלמידה אורתוגרפית שקיים גם בשלבים מאוחרים. בנוסף, ממצאי המחקר מדגישים את תרומת המורפולוגיה ליכולת הלמידה האורתוגרפית ומעלים את הצורך בהתאמת תכניות לימוד שיתמקדו בהעשרת הידע המורפולוגי והשענות עליו כפיגומים לשם שיפור יכולת הלמידה האורתוגרפית.