ילדים עם הפרעות היגוי זקוקים לטיפול ולתרגול אינטנסיבי כדי להשתפר ולהתקדם (McLeod & Baker, 2016). הזמינות הנמוכה לעיתים לקלינאי תקשורת והצורך להגיע למפגשים מרוחקים גיאוגרפית, בשעות שלא תמיד נוחות להורים ולילד, הביאו לפיתוח תוכנה לטיפול מרחוק בהפרעות היגוי. רוב הילדים בישראל מקבלים טיפול חד שבועי אצל קלינאי התקשורת (Tubul-Lavy, Nachamani & Bensaid, 2018), והטכנולוגיה המתפתחת היום מאפשרת מעקב ותחזוק הנלמד גם בלמידה מרחוק. בעולם קיימות מספר תוכנות ללמידה מרחוק לילדים עם הפרעות היגוי ומחקרים אף מוכיחים את תרומתם להתקדמות הטיפול (Madeira, Mestre, & Ferreirinha, 2017).
בימים אלה נמצאת בתהליכי ניסוי פלטפורמה שפותחה בעברית ובאנגלית, המכילה ארגז כלים טכנולוגי לקלינאי התקשורת בעבודתו עם הילד.
המערכת מאפשרת לקלינאי לקבוע עבור המטופל תרגול בבית לפי פרוטוקול טיפולי שמותאם במיוחד עבורו, יכולת בקרה על האימונים שלו, תפקודו ואף עדכון והתאמה של התרגול בבית בהתאם לקצב התקדמותו וליכולותיו של הילד, גם לפני שמגיע לפגישה בקליניקה.
התרגול משולב משחקים בלמידה האישית. התוכנה כוללת יכולות למתן משובים מגוונים לילד לגבי מידת הצלחתו להפיק את המילה, משפט כראוי וכן תזכורות כיצד להפיק את הצליל המתורגל, כל זאת תוך כדי משחק שמאפשר לו תרגול חוזר והנאה גם יחד.
הקלינאי מקבל נתונים רבים והתראות מהתרגול של הילד שמאפשרים לו לבצע מעקב אחרי התרגול וההתקדמות של הילד, לבחון אם יש צורך בשינוי התרגול ולבצע את השינוי מרחוק לפני המפגש הבא. המערכת תאפשר גם יכולת התערבות הקלינאי און-ליין למתן משוב והנחיה מעבר להשגחה ולהתערבות אופ-ליין.
המשובים עד כה מקלינאי התקשורת בשטח מצויינים, והם מציינים בעיקר את המוטיבציה הגבוהה של הילדים לתרגל בבית עם התוכנה.
בהרצאה יינתן הרקע התיאורטי לעבודה הפונולוגית בעזרת התוכנה, יפורטו דרכי העבודה ויתרונותיה, יוצגו נתונים ראשונים על השימוש בה וכן רשמים של הקלינאים שנעזרו בה.