אלרגיה למזון בילדים הינה תופעה שכיחה כאשר המגמה בשנים האחרונות הינה עליה בשכיחות ובחומרה וירידה באחוז המקרים בהם התופעה נעלמת עם השנים. מחקרים שונים מעריכים את שכיחות האלרגיה בילדים צעירים סביב 5-10% מהפעוטות.
מרבית האלרגיות למזון נרכשות בשנה – שנתיים הראשונות לחיים, בחשיפות הראשונות למזון. המזונות העיקריים הגורמים לאלרגיה בארץ הינם חלב, ביצים, בוטנים, אגוזים ושומשום. אלרגיה למזון הינה תופעה בעלת פוטנציאל מסכן חיים. לאלרגיה למזון יש השפעה משמעותית על אורח ואיכות החיים של הילד ומשפיע באופן ישיר גם על ובכל המערכות הסובבות אותו - בית, משפחה ומערכת החינוך.
נכון להיום, אין טיפול מרפא לאלרגיה למזון. ישנה אפשרות לבצע דה סנסיטיזציה למזון, אך מדובר בטיפול לכל החיים ולא כטיפול מרפא. ולכן, עיקר המחקר מכוון כיום על מנת למצוא דרך למנוע את התפתחות האלרגיה.
חשיפת הקשר בין חשיפה מוקדמת למזונות שונים ומניעת התפתחות אלרגיה החלה בתחילת שנות ה – 2000 כאשר נמצא ששכיחות האלרגיה לבוטנים בילדים יהודים באנגליה גבוהה פי 10 משכיחות האלרגיה לבוטנים בילדים יהודים בישראל. באותו מחקר הועלתה ההשערה כי חשיפה מוקדמת לבוטנים (במבה) בישראל היא הגורם לשוני בין שתי הקבוצות. בעקבות כך, בוצעו מספר מחקרים על מזונות שונים ביניהם בוטנים, ביצים וחלב, אשר הוכיחו כי חשיפה מוקדמת ועקבית למזונות שונים מפחיתה את שכיחות האלרגיה לאותו מזון.
למחקרים אלה יש השפעה מכרעת על ההנחיות וההמלצות הניתנות להורים בנוגע לגיל החשיפה למזונות משלימים.
בהרצאה בכוונתי לסקור את הידע שהצטבר עד כה בנושא ולדון בהשפעה של מידע זה על ההמלצות הקיימות בנושא חשיפת תינוקות למזונות שונים.
