ההפרעה הפרגמטית שכיחה לאחר פגיעות ראש טראומתיות בינוניות עד חמורות בילדות ולה השלכות חמורות על ההשתלבות החברתית ותפקודו של הילד בטווח הארוך. ההפרעה הפרגמטית לאחר פגיעה מוחית שונה מהותית מהפרעות התפתחותיות ומתבטאת בהעדר שיח אינפורמטיבי, מדייק וקוהרנטי, דיבור מופרז, פרסברציות, דיבור ליטרלי, קונפבולציות והתמקדות בעצמי ומושפעת מהפגיעה בתפקודים קוגניטיביים כמו יכולות ניהוליות, קשב, זיכרון עבודה, למידה, וקוגניציה חברתית. הפרעות אלו ממשיכות ללוות את מרבית הילדים גם עשורים אחרי הפגיעה, ומכאן חשיבות הבנת מהות הקשיים הקוגניטיביים המשפיעים על התקשורת גם בקרב המטפלים בקהילה. בהרצאה נציג את המחקר העדכני העוסק בהפרעות קוגניטיביות-תקשורתית אצל ילדים אחרי פגיעות מוחיות במקביל להצגת תיאורי מקרה. המידע התיאורטי והקליני יוביל לדיון באתגרים ביצירת כלי אבחון ובבחירת התוכנית הטיפולית.