שלב ראשון בבניית תכנית טיפול חדשנית בקשיי שליפה: האצת השיום

שליפה לקסיקאלית היא חלק מתהליך הפקת הדיבור, המתוארת כתהליך רב שלבי המערב מספר מערכות. קושי בשליפת מילה היא תופעה בה משמעות המילה ידועה וברורה אולם, קיים קושי בהפקת המילה המוכרת. הקושי יכול לבוא לידי ביטוי בדיוק ו/או במהירות השליפה. ליקויים בשליפה הלקסיקאלית יכולים לנבוע מליקוי באחד או יותר מהמערכות המעורבות בתהליך השליפה. המחקר הנוכחי הוא שלב ראשון לבחינת רעיון שלמיטב ידיעתנו לא נבדק עד כה, לפיו תרגול האצת שיום תמונות יכול להניב שיפור בתזמון בין המערכות המעורבות בשיום, ושיפור באוטומטיזציה של ביצוע השיום. למטרה זו פתחנו תכנת מחשב ייעודית המאפשרת לשלוט במהירות הצגת תמונות למילים, ואיסוף נתונים. המחקר הנוכחי הוא שלב ראשון שנועד לבדוק היתכנות התכנה, כלומר, האם ועד כמה תרגול במשך חמש פגישות יכול להאיץ מהירות שיום תמונות, ללא פגיעה בדיוק השיום. במחקר השתתפו 14 ילדים טיפוסיים בני 7-10 שנים, ושני ילדים תואמי-גיל עם קשיי שליפה. תרגול האצת השיום התבצע במהלך חמש פגישות. בכל מפגש תורגל שיום תמונות המייצגות שמות עצם מארבע קבוצות: מילים שכיחות חוזרות (60 מילים), מילים שכיחות חדשות (100 מילים), מילים נדירות חוזרות (10 מילים) ומילים נדירות חדשות (50 מילים). התמונות הוצגו על גבי מסך מחשב וכל משתתף התבקש לשיים כל תמונה מדויק ומהר, כל עוד היא מוצגת על המסך. כאשר המשתתף הצליח לשיים באופן מדויק 80% ומעלה מהתמונות ברשימה אחת לפחות, זמן הצגת התמונות קוצר ב- 5%. בנוסף, בוצעו מבדקי שיום לפני ובסיום תכנית האצת השיום. התוצאות מראות שילדים טיפוסיים מצליחים להאיץ את מהירות שיום התמונות ב- 22%, שלא על חשבון הדיוק. נמצאה השפעה לשכיחות המילה על ההישגים, והכללת ההישגים למילים חדשות הייתה מוגבלת. שני הילדים עם קשיי השליפה הצליחו להאיץ את שיום התמונות אולם, באיטיות יחסית. המחקר הנוכחי היה מחקר חלוץ במטרה לפתח תכנית טיפול לקשיי שליפה בגישה של האצת השיום. בשלב הבא, תיבדק השפעת האצת השיום על יכולת השיום של ילדים ומבוגרים עם בעיות שליפה.