שמיעה דרך רקמה רכה – מערב או לא מערב מנגנון הולכה גרמית? עדות ממדידות תנודות עצם וספי שמיעה בגירוי ישיר ודרך ג`ל

מבוא: קיימת מחלוקת לגבי המנגנון המעורר תחושת שמיעה בתגובה לגירוי בהולכת רקמות רכות. יש שטענו כי גירוי זה מובל לאוזן הפנימית במסלול שאינו גרמי, לעומת אחרים שגרסו כי גירוי רקמה רכה מוביל לתנודות עצם. בשנה שעברה, הצגנו ממצא מפתיע מניסוי שבו מדדנו ספי שמיעה והשווינו לתנודות עצם שנמדדו על הבורג בנבדקים בעלי שתל מעוגן עצם (Chordekar et al., 2018). תוצאות המחקר תמכו בהנחה שגירוי רקמה רכה גרם להרעדת הגולגולת אך הסבר חלופי הוא שמגע ישיר של המתנד עם הרקמה הוביל לתנודות עצם. לכן, מטרת העבודה הנוכחית היתה לבחון הסבר זה באמצעות הפרדה בין המתנד לבין אתר הגירוי בעזרת ג`ל המדמה רקמה רכה.

שיטה: בניסוי השתתפו 5 נבדקים בעלי לקות שמיעה מעורבת נרכשת אשר הושתלו עם שתל מעוגן עצם. ספי השמיעה נבדקו בשני מצבים: (1) בעת הצמדת מתנד העצם ישירות למצח ;ו-(2) כאשר הושמה על המצח שכבת ג`ל אולטרה-סאונד ועליה הונח מתנד העצם ללא מגע ישיר עם המצח. בנוסף, נרשמו תנודות גולגולת של הנבדקים באמצעות מערכת לייזר דופלר שכוונה לבורג המושתל בשני מצבי הניסוי. ספי השמיעה הושוו לתנודות העצם בתדרים השונים בשני מצבי הבדיקה.

תוצאות: לא נמצא הבדל סטטיסטי מובהק בין ההפרש בספי השמיעה להפרש בתנודות העצם בשני המצבים. ספי השמיעה של הנבדקים בתגובה לגירוי דרך ג`ל היו גבוהים מספי השמיעה בתגובה לגירוי ישיר על המצח למעט סביב תדר 1,000Hz בו לא נמצא הבדל משמעותי בין שני סוגי הגירוי. בהתאמה, תנודות העצם בתגובה לגירוי דרך ג`ל היו נמוכות לעומת תנודות העצם בתגובה לגירוי ישיר (למעט סביב 1,000Hz).

מסקנה: גרייה דרך ג`ל ללא מגע ישיר הובילה לתחושת שמיעה ולהרעדת הבורג המושתל. לפיכך, לא ניתן לשלול מעורבות גרמית בעת גירוי דרך רקמה רכה עם וללא מגע ישיר עם אתר הגירוי. מכאן שגם עבודה זו תומכת בהנחה כי גירוי של רקמה רכה מערבת מנגנון הולכה גרמי.

Chordekar, S., Perez, R., Adelman, C., Sohmer, H., & Kishon-Rabin, L. (2018). Does hearing in response to soft-tissue stimulation involve skull vibrations? A within-subject comparison between skull vibration magnitudes and hearing thresholds. Hearing research, 364, 59-67