מובנות דיבור היא המידה שבה מאזינים יכולים להבין את המסר אותו הדובר מתכוון להעביר, ולכן היא מרכיב חשוב בעת אינטראקציה תקשורתית. מחקרים מראים כי מובנות דיבור מושפעת מזמינות הפידבק האודיטורי וכי לקות שמיעה מביאה למובנות דיבור שאינה זהה לזו של אנשים אשר שמיעתם תקינה. הפידבק האודיטורי הוא היכולת של הדובר לשמוע את הדיבור של עצמו והוא משמש כמנגנון בקרה בתהליך הפקת הדיבור. אצל אנשים בעלי לקות בשמיעה המשתמשים בשתל הקוכלארי, הפידבק האודיטורי מושג באמצעות השתל, כך שבאמצעות הרכבה או הסרה שלו, ניתן לשלוט על הנגישות של המושתל לפידבק האודיטורי. בנוסף, גורמים הקשורים למאפיינים של המושתלים כגון גיל השתלה וגיל איתור ושיקום הינם גורמים אשר משפיעים על מובנות הדיבור. מטרת המחקר לבחון האם הסרת השתל מביאה לשינוי במובנות הדיבור בקבוצת מושתלים בוגרת ומתוך כך להעריך באיזו מידה הם נשענים על הפידבק האודיטורי שהשתל מספק להם, גם שנים אחרי ההשתלה. בנוסף, נבחן כיצד מאפייני הנבדקים כגון גיל תחילת השיקום וגיל ההשתלה משפיעים על מובנות הדיבור עם השתל. במחקרנו השתתפו 20 מושתלים בגילאים 19 עד 29 ש' אשר הושתלו בגילאים שנתיים עד 16 שנים. הנבדקים התבקשו למלא שאלון עם פרטים אנמנסטיים (גיל תחילת שיקום, גיל ההשתלה, מספר שעות שימוש בשתל ביממה וכד.) וכן להקריא קטעי קריאה ורשימות מילים בשני מצבים- כאשר הם מרכיבים את השתל וכאשר הם בלעדיו. המושתלים הוקלטו וששה עשר שופטים, סטודנטים מהחוג להפרעות בתקשורת נתבקשו להאזין לרשימות המילים ולכתוב את המילים כפי ששמעו אותן, ובנוסף להאזין לקטעי הקריאה ולדרג את מובנות הדיבור ואת מאפייני הדיבור של הנבדקים. ההקלטות ניתנו בסדר אקראי. תוצאות המחקר הנוכחי העידו על כך שהרכבת השתל מגדילה את כמות המילים המובנות, בנוסף נמצא כי עם שימוש בפידבק אודיטורי יש שיפור בהערכת השופטים מידת הנזליות ובאינטונציה בביצוע המשפטים נמצא גם כי השתלה בגיל מוקדם (לפני גיל 3 שנים) נמצא במתאם עם מובנות דיבור טובה. לעומת זאת נראה כי התחלת שיקום בגיל מוקדם ללא השתלה (לפני גיל שנה) לא משפיעה על רמת מובנות הדיבור. המסקנות מראות כי מובנות הדיבור היא טובה יותר כאשר מרכיבים את השתל גם לאחר שנים מההשתלה, כלומר נעשה שימוש מתמשך בפידבק האודיטורי. הממצאים גם מספקים חיזוק לכך שהשתלה מוקדמת ונגישות לגירוי שמיעתי מגיל צעיר מיטיבה עם מובנות דיבור.