מבוא: בעשורים האחרונים חלה עליה בשכיחות אלרגיה למזון בילדים. 90% מהתגובות האלרגיות נגרמות ע"י 8 מזונות שכיחים: חלב פרה, ביצים, שומשום, בוטנים, סויה, אגוזים, דגים וחיטה. עם זאת, לאור העלייה במגוון המזונות המוצעים לילדים, צפוי כי תתרחב רשימת המזונות העלולים לגרום לתגובות אלרגיות.
מטרה: העלאת המודעות לתגובות אלרגיות למזונות לא שגרתיים בילדים.
שיטות: נסקרו תיקי המטופלים אשר הופנו לברור למרפאת אלרגיה בשלוש השנים האחרונות עקב חשד לאלרגיה למזונות שאינם ברשימה הנ"ל. הברור כלל ביצוע תבחיני עור מידיים בהתאם לתיאור הקליני: למזונות החשודים (תבחינים מסחריים והמזון בצורתו הטריה) ולאלרגנים נשאפים.
תוצאות: אותרו 4 מטופלים עם אבחנה ברורה: 1. ילדה בת 4 שנים אלרגית לאגוז פיסטוק, פיתחה תגובה אנפילקטית באכילת סלט פירות שהכיל אפרסמון ותפוז. זאת עקב רגישות צולבת בין מזונות השייכים למשפחה הבוטנית Anacardiaceae (קשיו, פיסטוק) ובין גרעיני פירות ממשפחת Rutaceae (לימון, תפוז, מנדרינה). 2. ילדה בת 3.5 שנים פיתחה תגובה אלרגית לקינואה. 3. ילד בן 5 שנים פיתח תגובה אלרגית בחשיפה לאבק קמח המופק מזרעי צמח TEFF המשמש להכנת לחם אינג`רה, וזאת עקב רגישות צולבת עם גרגרי אבקה של צמחים ממשפחת הדגניים (Poaceae).
4. נער בן 16 שנים האוכל חלב פרה ומוצריו ללא תגובות, פיתח תגובה אלרגית למוצרי חלב עזים וכבשים, כולל למשקה על בסיס חלבון "מי גבינה" אותו צרך בחדר כושר.
מסקנות: רופאי הילדים עשויים להידרש לטפל בתגובות אלרגיות למזונות בלתי שכיחים לאור חשיפה מוגברת למזונות בריאותיים ואתניים. בתגובות בלתי צפויות יש לחשוד ולבדוק רגישות צולבת בין מזונות שונים או בין מזונות שמקורם בצמחים ואבקני צמחים. ביצוע תבחיני עור עם המזונות החשודים בצורתם הטרייה תורם לאבחנה המדויקת.
