מטרת המחקר: הערכת גורמי הסיכון לאי מתן חלב אם, לנשירה ממתן ולירידה בכמויות חלב אם בקרב פגים צעירים משבוע הריון 33.
שיטות: מחקר חתך רטרוספקטיבי המבוסס על נתונים שנאספו מתיקי אימהות ופגים צעירים משבוע הריון 33, בין השנים 2015-2016. נבדקו שיעורי אי מתן חלב אם כלל, שיעורי הנשירה ממתן ושיעורי הירידה בכמויות חלב אם לאורך האשפוז. נמצאו המאפיינים המובהקים באוכלוסיות אלו. באמצעות רגרסיה לוגיסטית נמצאו גורמי הסיכון לאי מתן חלב אם כלל, לנשירה ממתן ולירידה בכמויות.
תוצאות: 295 פגים צעירים משבוע הריון 33 נכללו במחקר, מתוכם 265 (89.8%) קיבלו כמות כלשהי של חלב אם. הגורמים המנבאים אי מתן היו השכלה נמוכה, לידה בעבר, לידה בניתוח קיסרי. במהלך האשפוז נשרו ממתן חלב אם 39 פגים (14.7%). הגורמים המנבאים נשירה היו גיל אם צעיר, הורות יחידנית, חילוניות ופג צעיר משבוע הריון 29. מתוך 198 פגים שקיבלו כמות גבוהה של חלב אם ביום ה-14 לחיים, ל-25 פגים (12.6%) פחתו הכמויות במהלך האשפוז. הגורמים המנבאים היו השכלה נמוכה ושבוע הריון צעיר מ-29.
מסקנות: בקרב אימהות לפגים צעירים משבוע הריון 33, יש לתמוך במיוחד באימהות שהשכלתן נמוכה, שילדו בעבר ושילדו כעת בניתוח קיסרי על מנת שהפג יזכה לקבל חלב אם. במהלך האשפוז, יש לתמוך במיוחד באימהות יחידניות, צעירות, חילוניות ובאימהות לפגים בשבוע הריון צעיר מ-29 על מנת שימשיכו לתת חלב אם לפג. כמו כן, בקרב אימהות שהשכלתן נמוכה והפג נולד בשבוע הריון צעיר משבוע 29, צפויה ירידה בכמויות חלב אם במהלך האשפוז. לכן, יש להיות קשובים לאימהות אלו, להמליץ להן לבסס כמויות גדולות של חלב אם כבר בראשית האשפוז ולתמוך בקשיים היחודיים העולים לאורך הדרך.
