בת 17, בריאה, הופנתה לבירור הקאות יומיות, מרובות במשך 3.5 חודשים, ללא חום או שינוי ביציאות, ללא תסמינים נוספים. שללה הקאות יזומות או רצון לרדת במשקל, עד הפנייתה ירדה 21 ק"ג. בבירור מקדים בקופ"ח ובאשפוז במרכז אחר: בדיקות דם תקינות למעט היפוקלמיה של 2.9 מא"ק/ל`, סונר בטן וסרולוגיה לצליאק תקינים, ה. פילורי חיובי בתבחין נשיפה, גסטריטיס קלה בגסטרוסקופיה, שוחררה ללא אבחנה.
בקבלתה: חלושה, דופק 42, אורתוסטטיזם בדופק,. BMI 19.7, בהאזנה ללב אוושה סיסטולית 2/6, לנוגו עדין על הגו.
במעבדה: בססת מטבולית PH 7.45, HCO3 38.7, היפוקלמיה 2.5 mEq/L, היפוכלורמיה 93mEq/L חומצה אורית מוגברת 9.2mg/dL , שאר המעבדה תקינה.
באק"ג- סינוס ברדיקרדיה, גלי U.
אנמנזה מפורטת שכללהHEADDSSS חשפה עיסוק מוגבר בתדמית גוף והועלה חשד גבוה להפרעת אכילה מסוג בולמיה, למרות ששללה הקאות יזומות. האבחנה אוששה בסיוע תצפית במהלך האשפוז. ההיפוקלמיה (ערך מינימלי2.4 מאק/ל`) תוקנה רק אחרי 4 יממות של טיפול בנוזלים מועשרים באשלגן בנוסף לטיפול פומי, שהומשך. אבחנה מבדלת להיפוקלמיה כוללת- בין היתר- הפרעות כלייתיות, שלשולים והקאות, הפרעות מטבוליות ושימוש בתרופות. לאור אנמנזת אינטיק נמוך וריבוי הקאות נראה שההיפוקלמיה בנערה המתוארת נגרמה מאיבוד אשלגן בהקאות, היפוולמיה ומעבר אשלגן לתוך התאים כתוצאה מבססת.
לבולמיה סיבוכים רבים, העשויים להביא לתחלואה ואף לתמותה, ביניהם הפרעות אלקטרוליטריות עם פגיעה קרדיאלית הפרעות במשק הנוזלים ובמאזן חומצה בסיס ומכאן גם מעורבות כלייתית ועוד. הנערה נזקקה לעשרה ימי אשפוז לצורך ייצוב קרדיאלי, כילייתי והתחלת שיקום תזונתי, בהמשך הועברה לאשפוז יום ייעודי לטיפול בהפרעות אכילה.
מקרה זה מדגים את חשיבותה של אנמנזה מפורטת כולל HEADDSSS במתבגרים, והעלאת חשד גבוה להפרעות אכילה בקבוצת גיל זו, בעיקר בנוכחות היפוקלמיה ותסמינים גסטרואינטסטינליים.
