קדחת שגרונית עדיין מהווה גורם מרכזי לתחלואה לבבית בגיל הצעיר בעיקר במדינות מתפתחות. המחקר העדכני המקומי בנוגע לתחלואה זו בארץ מוגבל.
מטרת המחקר היא לבדוק מהו מספר המקרים של קדחת שגרונית שאושפזו במרכז הרפואי שניידר במהלך 25 שנות קיומו, והאם קיימת מגמת ירידה בשיעור היארעות קדחת שגרונית ומחלת לב ראומטית. בנוסף, נאפיין את אוכלוסיית החולים במשך התקופה הנ"ל.
המחקר התבסס על איסוף נתונים מרשומות רפואיות של חולי קדחת שגרונית במרכז הרפואי שניידר בין השנים 1993-2017.
במחקר נכללו 307 חולים העונים לקריטריוני ההכללה. במהלך האפיזודה החריפה, 197 חולים (64%)התייצגו עם ארתריטיס, 159(52%) עם קרדיטיס, 47(15%) עם כוריה, 16(5.2%) עם אריתמה מרגינטום ושני חולים עם נודולים תת עוריים. קרדיטיס הופיעה בשיעורים גבוהים יותר בקרב חולים יהודים. 31 חולים פיתחו קרדיטיס קשה (19.5% מכללי חולי הקרדיטיס), מתוכם 21 (13.2%) פיתחו סימני אי ספיקת לב, חמישה אושפזו בטיפול נמרץ, וילד אחד נפטר.
נמצאה ירידה בשיעור היארעות קדחת השיגרון ובשיעורי הקרדיטיס במהלך תקופת המחקר.
32 חולים(12%) פיתחו הישנות, כאשר 11 מתוכם (4%) פיתחו הישנות קרדיאלית.
שיעור כלל ההישנויות של המחלה עמד על 13.9% יותר בקבוצת החולים שטופלו מונע במתן פומי, שיעור ההישנויות הקרדיאליות עמד על כ- 7% לאחר 8 שנות מעקב. 10 מתוך 11 החולים שחוו הישנות קרדיאלית (90.9% מהמקרים) התייצגו עם קרדיטיס בזמן המחלה הראשונית, כאשר ל- 7 מהם היתה קרדיטיס מבודדת ול- 3 היתה מעורבות משותפת של ארתריטיס וקרדיטיס . נוסף נמצא כי כוריאה שכיחה יותר בקרב בנות.
לסיכום:על אף הירידה בשיעורי היארעות המחלה והקרדיטיס, המחלה עדיין מהווה גורם משמעותי לתחלואה כללית ולבבית בקרב ילדים על אף היותה מחלה הניתנת למניעה.
