יכולות לקסיקליות ומורפו-תחביריות אצל ילדים דוברי עברית על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד גבוה

הגדרת אוטיזם על פי ה- DSM-V מתייחסת לתחום החברתי וההתנהגותי ואינה בהכרח כוללת לקות בתחום השפתי: הלקסיקלי והתחבירי. מחקרים על ילדים על הספקטרום האוטיסטי מתארים קשיים שפתיים בתחומים אלה אצל חלק מהילדים. יחד עם זאת, מרבית המחקרים נערכו בשפה האנגלית, ומחקרים בשפות שמיות, כמו עברית, בהן המבנים המורפולוגיים מגוונים, ומשפיעים הן על יצירת מילים בתהליכי נטייה וגזירה, והן על יצירת מבנים מורפו-תחביריים, חסרים עדיין. במטרות העבודה הנוכחית היו: א) להעריך יכולות לקסיקליות ומורפו-תחביריות אצל ילדים דוברי עברית על הספקטרום האוטיסטי בהשוואה לילדים שהתפתחותם תקינה, וב) להעריך את הקשר שבין יכולות Theory of Mind (ToM) ליכולות שפתיות.
הנבדקים כללו 16 נבדקים (13 בנים ושלוש בנות) על הספקטרום האוטיסטי, בני חמש-שש שנים, עם אינטליגנציה לא מילולית תקינה, ו-16 נבדקים בעלי התפתחות תקינה, מותאמי גיל ומין. כל הנבדקים הוערכו במבחן Raven להערכת אינטיליגנציה לא מילולית, ובסדרת מבחנים להערכת יכולות שפתיות, בין היתר, בתחום אוצר המילים ההבנתי (PPVT-4), ההבעתי (מבחן `תבור)` ,יכולת דקדוקית, ומבחן חזרה על משפטים (מתוך מבחן, `כצנברגר`). כמו כן נאספו ונותחו דגמי שפה ספונטניים, והועבר מבחן להערכת יכולות ToM (Theory of Mind Inventory-ToMI), וכן שאלון הורים להערכת תפקודים ניהוליים.
תוצאות העבודה מראות כי לא נמצא הבדל משמעותי סטטיסטית בין ממוצע תוצאותיהם של הילדים על הספקטרום האוטיסטי לילדים בעלי התפתחות תקינה באוצר במילים ההבנתי, ההבעתי וביכולת הדקדוקית. במבחן הדקדוקי שלושה ילדים עם ASD השיגו תוצאות מתחת לשתי סטיות תקן מהממוצע המצופה בגיל בעוד שרק ילד אחד מקבוצת הילדים שהתפתחותם תקינה הראה תוצאה מתחת לשתי סטיות תקן. ילדים על הספקטרום האוטיסטי השיגו תוצאות נמוכות יותר, באופן מובהק בחזרה על משפטים, ביכולות ToM ובתפקודים ניהוליים לעומת הקבוצה שהתפתחותה תקינה. כמו כן נמצא מתאם משמעותי בין תוצאות ToMI לבין מבחן להערכת יכולות דקדוקיות. תוצאות אלה מצביעות על קשר בין יכולות ToM לבין יכולות דקדוקיות אצל ילדים דוברי עברית על הספקטרום האוטיסטי.