המיתוס על יתרון אימהי בתשומה השפתית המופנית לפעוטות: עדויות ממשפחות חד מיניות של נשים וגברים

תחילת המחקר בנושא ה- Child Directed Speech (CDS) כלל בעיקר אימהות. ממצאים מחקריים מאמצע המאה ה-20 הצביעו על הבדלים ב-CDS של אימהות ואבות, כשאימהות תוארו כמכווננות אל התינוק בצורה מיטבית וכמצליחות להתאים את משלב השפה, ליכולות התינוק בצורה היעילה והתומכת ביותר. הבדלים אלה יכולים להיות משויכים להבדלים אבולוציוניים, או מגדריים-תרבותיים בין המינים. דהיינו, נשים מכווננות ביולוגית טוב יותר לתינוקות וילדים צעירים, או שהן לומדות כוונון זה בתהליך החברות. אפשרות אחרת היא שנשים בהיותן המטפלות העיקריות בילד, לומדות להתאים עצמן אליו. בשנים האחרונות הופיע סוג חדש של משפחות שלא היה מוכר כלל בעבר ואלו הן המשפחות החד-מיניות המורכבות מזוג של שני גברים או שתי נשים. במשפחות אלו חלוקת התפקידים במשפחה אינה תלויה במין ההורה, וממצאים מצביעים על כך ששני ההורים מעורבים בטיפול בילד. מחקר במשפחות אלה מאפשר להפריד בין השפעת המין הביולוגי ותפקיד המטפל (ראשי או משני) על התשומה המופנית לתינוקות.
על רקע זה, מטרת עבודה זו הייתה לבדוק האם CDS של גברים שונה מזה של נשים. נבדקו 20 משפחות חד מיניות. 10 משפחות של גברים ו 10 משפחות של נשים שהותאמו לפי גיל התינוק. CDS המופנה לילדים בני 9-24 חודש הוקלט במשך 16 שעות באמצעות מעבד השפהLanguage Environment Analysis-LENA)) במהלך יום בו שני ההורים נמצאים. מההקלטה נותחו מדדים כמותיים שהתקבלו מעיבוד מכשיר ההקלטה: מספר חילופי התורות, מספר המילים שהופקו על-ידי מבוגר בקרבת התינוק, ומספר ההפקות הווקליות של התינוק. בנוסף, במהלך יום ההקלטה שיחק כל אחד מההורים עם הילד חצי שעה. ההקלטה תומללה ונותחו מדדים לקסיקאליים ומדדים פרגמאטיים. כמו כן מילאו ההורים שאלונים שנתנו מידע דמוגרפי על המשפחה, על זהות המטפל העיקרי והמשני ועל ההתפתחות השפתית-תקשורתית של התינוק. תוצאות המחקר הראו כי לא היה הבדל בין האימהות לאבות באף אחד מהמדדים השפתיים שנותחו ע"י ה- LENA. בנוסף, לא נמצא הבדל בין גברים לנשים במדדים הלקסיקליים והפרגמטיים שנותחו באינטראקציה הורה-ילד למעט מדד פראגמטי אחד )הוראה) בו אבות המעיטו לעומת אימהות. בשני המינים לא היה הבדל בין מטפל עיקרי למשני. ממצאי עבודה זו מצביעים על דמיון בשימוש ב-CDSבין נשים לגברים. ממצא זה תומך בגישה תפקודית-תרבותית כמסבירה סגנונות אינטראקציה הורה-ילד ואינו תומך בגורמים ביולוגיים בלבד כמשפיעים על השימוש ב- CDS.