מגמות בשיעורי ההיארעות של מחלת הברוצלוזיס בבני אדם בישראל בשנים 2010-2017

רקע: ברוצלוזיס הינה מחלה חיידקית זואונוטית המהווה גורם תחלואה חשוב בישראל ומועברת בעיקר אמצעות צריכת מוצרי מזון מזוהמים מן החי.

מטרת המחקר: לבדוק את המגמות בשיעורי ההיארעות של ברוצלוזיס בבני אדם בישראל בשנים 2010-2017.

שיטות: מקרי מחלה מדווחים למחלקה לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות ומתפרסמים באתר האינטרנט . נתונים על גודל האוכלוסייה הוצאו מפרסומים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. חושבו שיעורי ההיארעות שנתיים ל-100,000 איש ורווח בר סמך של 95% בכלל האוכלוסייה ולפי מחוז/נפה. השוואה בשיעורי היארעות המחלה בין השנים נעשתה תוך שימוש במבחן Tukey עם תיקון להשוואות מרובות. עונתיות המחלה הוערכה במבחנים של ניתוח הרמוני.

תוצאות: דווחו למשרד הבריאות 2599 מקרים של ברצלוזיס בבני אדם בין השנים 2010-2017, כאשר 56% מתוכם נרשמו בנפת באר-שבע ו-15.4% בנפת עכו. שיעור ההיארעות השנתי הממוצע בתקופה זו היה 4.14 מקרים ל-100,000 איש. בין השנים 2010 עד 2014 נצפתה עליה מובהקת בשיעורי ההיארעות של המחלה מ-1.82 מקרים ועד ל-7.34 מקרים ל-100,000 איש. מאז נצפתה ירידה הדרגתית עד להיארעות של 4.07 מקרים בשנת 2017. שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר נצפו בנפות באר-שבע ועכו אשר באופן מסורתי נחשבות אנדמיות למחלה. בחלק מהשנים נצפתה התפשטות של המחלה לנפות חדשות ובעיקר לחדרה, יזרעאל וירושלים. נמצאה עונתיות מובהקת של המחלה בישראל בחודשי האקלים החם, אם כי מקרי הברוצלוזיס מתרחשים לאורך כל השנה בתקופה האחרונה.

מסקנות: ברוצלוזיס בבני אדם עדיין מציגה אנדמיות גבוהה בישראל, ואף חלה עליה בהיארעות המחלה בשנים האחרונות. ממצאי המחקר מצביעים על צורך בתוכניות התערבות שמטרתן מניעת המחלה בישראל כגון פיתוח חיסונים לצד התערבויות נוספות שמיועדות להפחתת היארעות המחלה.

מילות מפתח: ברוצלוזיס בבני אדם, מגמות, היארעות, ישראל