חשיבה מערכתית- לראות את היער מעל העצים

פירוק הבעיה לגורמיה היא דרך מקובלת על מהנדסים לטיפול במשימות וסוגיות מורכבות.

השיטה אמנם מסייעת לפתרון אך באמצעותה אנו מאבדים את תפיסת השלום, הגדול יותר.

בשנים האחרונות, לאור העובדה שהמערכות ההנדסיות נעשות מורכבות יותר, דינמיות ורב תחומיות, עולה הצורך במהנדסים בעלי חשיבה מערכתית המסוגלים לראות את השלם מעבר לפרטים.

חשיבה מערכתית- הנדסית משלבת ידע, מיומנויות מקצועיות ומרכיבים התנהגותיים. ההיבט העיקרי של חשיבה זו היא היכולת לראות ולהבין את התמונה הכוללת מבלי צורך להבין מראש את כל הפרטים.

המחקר הנוכחי עסק בזיהוי המאפיינים של מהנדסים בעלי יכולת חשיבה מערכתית הנדסית. במהלך המחקר נבדקו סוגים שונים של מהנדסים ומנהלי פרויקטים ונבחנו ההבדלים בנטייה לחשיבה מערכתית שלהם. בנוסף נבדק הקשר בין גורמי הצלחה קריטיים בפרויקטים שונים לבין מיומנויות החשיבה המערכתית של הצוות המוביל בפרויקטים אלה.

מתודולוגיית המחקר כללה שילוב של כלים כמותיים ואיכותניים: הכלי הכמותי היה שאלון שבחן היבטי חשיבה מערכתית בקרב מהנדסים ובעלי תפקידים מובילים בפרויקטים מהתעשייה הביטחונית. הכלי האיכותני היה ראיונות מובנים למחצה עם מהנדסים העוסקים במגוון תפקידים בתעשייה הביטחונית וכן אנשי אקדמיה מתחום הנדסת תעשייה וניהול והנדסת מערכות.

הנתונים שהתקבלו נותחו בעזרת מתודות מתקדמות כגון: Machine Learning, Artificial Intelligence. הממצאים הוצגו על ידי שימוש בכלים הבאים:

Decision tree, Random forests, Artificial neural network, Regression models.

ממצאי המחקר הצביעו על ארבעה היבטים שונים של מאפייני חשיבה מערכתית: היבט קוגניטיבי, היבט יכולות , היבט אישיותי והיבט הידע.

ממצאי המחקר הראו גם שמהנדסים בעלי תכונות אישיות מסוימות יכולים לרכוש או לשפר את יכולת חשיבה מערכתית הנדסית בתהליך הדרגתי וארוך טווח, על ידי הכשרה מתאימה ועל ידי ביצוע תפקידי רוחב, מגוון תפקידים וקדנציות. מגוון התפקידים יכול לאפשר הכרת מערכות וטכנולוגיות רבות וכן התנסות רב תחומית, לימוד מניסיונם של אחרים ו"התחככות" עם מהנדסים בעלי חשיבה מערכתית הנדסית המטפלים בנושאים הדורשים חשיבה מערכתית הנדסית.

בנוסף המחקר מצא שחשיבה מערכתית הינה חיונית להצלחתם של פרויקטים חדשניים.

ממצאי הניתוח הכמותי מראים, שככל שהמרכיב הקוגניטיבי של חשיבה מערכתית-הנדסית, העוסק בקשר עם הלקוחות, שיקולי לקוח ושיקולי עלות-תועלת - גבוה יותר, כך הפרויקט עומד בלוחות הזמנים שלו טוב יותר.

כמו כן, מראים הממצאים, שככל שמרכיב היכולות בחשיבה מערכתית-הנדסית, העוסק ביכולות בשלב ייזום הפרויקט והגדרת הבעיה - גבוה יותר, כך הפרויקט עומד טוב יותר במפרט המערכתי הנדרש.

ממצאי המחקר יכולים לסייע רבות בעת איוש מהנדסים וראשי פרויקטים לפרויקטים בהיקפים שונים. הדבר רלוונטי במיוחד בפרויקטים חדשניים, שלא נעשו בעבר ושעבורם מרכיב הסיכון להצלחה הוא גבוה במיוחד.