שיפור זמן הגעה לשוק בפיתוח צבע חדש בקטיגורית צבעי תעשייה

צבעים וציפויים המיועדים לצביעה מקצועית, בעיקר צבעים המיועדים לתעשיות הביטחוניות, מאופיינים במפרט מוגדר, לרוב ע"י הלקוח, ודרישות המשתנות עם השנים. בסביבה כזו, המאופיינת כסביבת Engineer-to-Order, נדרשת עבודת פיתוח מאומצת ובלתי פוסקת על מנת להתאים את הצבע למפרט המעודכן ביותר.

זמן הגעת מוצר חדש לשוק (TtM-Time to Market) הינו מדד קריטי. אם הארגון לא מצליח להגיע לייצור תעשייתי בזמן סביר ותוך עמידה בדרישות הטכניות, עלול הארגון לאבד נתח שוק מה שיוביל לאיבוד כושר התחרותיות.

גורם משמעותי בעיכוב פיתוח צבע תעשייתי טיפוסי הוא תהליך הגמלון (Scale-Up) של הצבע כלומר, מעבר מייצור בקנה-מידה מעבדתי או פיילוט ועד ייצור סדרתי במנות ייצור גדולות. הבדלים במכשור, בטכנולוגיה ובנפחי המנה גורמים לכך שמעבר המוצר מתחילת תהליך הפיתוח ועד לייצור סדרתי שוטף, יארך תקופה ארוכה תוך בזבוז חומרים, שעות עבודה ומשאבים. במלים אחרות, כיום זהו תהליך ניסוי וטעיה "מושכל" שכולל מחזורי ייצור ופיילוט במנות קטנות שכן התהליך חוזר על עצמו מספר פעמים עד לקבלת מוצר איכותי העומד בדרישות הלקוח.

בעבודה זו הבעיה מנוסחת כבעיית אופטימיזציה שפתרונה מאפשר מציאת ערכי משתני ההחלטה הטכנולוגיים המיטביים, המביאים לכדי מזעור זמן הגעת המוצר לשוק (TtM) שכולל את שלבי הפיילוט והייצור המקדים, באופן כזה שיידרשו כמה שפחות מחזורי ייצור בפיתוח. המודל יאפשר חסכון בעלויות תפעוליות וקיצור זמן הגעה לשוק, תוך התחשבות באילוצים טכנולוגיים, תפעוליים ולוגיסטיים.

המודל נוסח כבעיית תכנות מתמטי לא ליניארי כולל אילוצי פיזיביליות טכנולוגיים הנגזרים ממידע אמפירי. לאחר הרצת המודל על מוצר קיים, השיפור הפוטנציאלי הצפוי למוצר הוא 20%-40% במשך זמן שהיית מנה בייצור לעומת מנות קודמות שיוצרו מאותו המוצר. המודל נבדק גם כן על מוצר חדש שנכנס לפיתוח ועל מוצר שדומה למוצרים שיוצרו באופן סדרתי בעבר.