אפיון הרגלי הפעילות הגופנית במהלך השירות הצבאי באמצעות המודל הסוציואקולוגי

רקע: היעדר פעילות גופנית נחשב לגורם הסיכון הרביעי בחומרתו לתחלואה ותמותה נלווית בעולם. היעדר פעילות גופנית אף עשוי להשפיע על הצבא בהיבטים ארגוניים כגון כשירותו לעמוד במשימותיו והתפוקה של המשרתים בו. בצה"ל חסר מידע באיזה מידה קבוצות האוכלוסייה השונות מבצעות פעילות גופנית, ומהם הגורמים המעודדים והמעכבים עיסוק בפעילות זאת.

מטרת המחקר: אפיון מכלול הגורמים הקשורים להרגלי הפעילות הגופנית בקרב חיילי צה"ל באמצעות המודל הסוציו-אקולוגי.

שיטות: מחקר משולב: 1) מחקר כמותי מסוג חתך בוצע בקרב חיילי צה"ל בשירות חובה וקצינים ונגדים בשירות קבע, משני המגדרים ובטווח הגילאים 18-49. הנבדקים נדגמו באמצעות דגימת אשכולות אקראית, על פי ריבוד לסוגי היחידות - מיוחדות, שדה ועורפיות. הנבדקים ביחידות נדגמו בשיטת דגימה אקראית. כלי המחקר כלל שאלון אנונימי למילוי עצמי, שהורכב משאלות בנושא הרגלי הפעילות הגופנית ומשתנים הקשורים בהם. 2) מחקר איכותני - בוצעו עשרה ראיונות מובנים למחצה בקרב מפקדי יחידות בצה"ל עפ"י פרוטוקול שהוגדר מראש. הדגימה במחקר התבססה על גישת `מדגם מכוון` ועל פי לוח דגימה עם ייצוג לסוגי היחידות בצה"ל. עיבוד הנתונים כלל ניתוח איכותני מסוג `ניתוח נושאי` באמצעות תכנת ATLS.TI.

תוצאות: ממצאי המחקר הכמותי מעלים כי 35.6% מהמשרתים בצה"ל עוסקים בפעילות גופנית בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי. בהתייחס לקבוצות באוכלוסייה, כ-44.5% מהגברים, 21.9% מהנשים, 44.6% מהמשרתים בשירות חובה ו-29.9% מהמשרתים בשירות קבע עוסקים בפעילות גופנית. ככלל רמת הפעילות הגופנית המדווחת גבוהה יותר בקרב חיילים גברים, צעירים יותר ובתפקידי לחימה.

תוצאות המחקר מצביעות על הגורמים הקשורים ביותר לביצוע פעילות גופנית : 1) עמדות חיוביות כלפי פעילות גופנית ותפיסת המסוגלות העצמית; 2) אקלים ונורמות התומכים בפעילות גופנית ביחידה. בנוסף, יש קשר בין סביבה פיזית מאפשרת לבין הרגלי הפעילות הגופנית, אך מידת התרומה של הסביבה הפיזית נמוכה ביחס לגורמים האחרים.

במחקר האיכותני עולה שהגורמים העיקריים המעודדים פעילות גופנית הם: 1) תפיסות ועמדות כלפי פעילות גופנית; 2) הערכת הפרט את רמת ההישג/ שיפור; 3) הפקת תחושת הנאה מהפעילות הגופנית. החסם העיקרי לעיסוק בפעילות גופנית הוא ממד הזמן.

מסקנות: יש להפעיל תכניות לעידוד ביצוע פעילות גופנית בצה"ל בכלל, ובמיוחד בקרב אוכלוסיית הנשים ובקרב משרתי הקבע המבצעים פעילות במידה הנמוכה ביותר. התכניות החדשות צריכות לכלול שיפור רמת הידע ועמדות החיילים בנושא פעילות גופנית, לצד עידוד פעילות גופנית ע"י המפקדים וקבוצת השווים. היות וזמן צויין כמחסום השכיח ביותר, יתכן שמתן אפשרות לביצוע פעילות גופנית במסגרת שעות העבודה תעלה את ההיענות לביצוע פעילות גופנית בקרב פלח נוסף באוכלוסייה.