השפעת ההסדרים הרגולטורים החדשים (החזר-הסדר, תקנון הצינון ותוכנית קיצור תורים) על מערכת הבריאות, ועל תמהיל המימון במערכת הבריאות

משנת 2015 חווה מערכת הבריאות בישראל שינויים רבים שיש בהם כדי לעצב מחדש את פני מערכת הבריאות. תכניות ורפורמות שמטרתן המוצהרת היא חיזוק הרפואה הציבורית. שינויים מהותיים שחלקם נעשו באמצעות חקיקה (חוק ההסדרים) וחלקם באמצעות תקנות, הנחיות והוראות רגולטוריות. הסדרים חדשים שנועדו להתמודד עם תופעות שליליות במערכת הבריאות הציבורית, ובפרט עם העלייה שהתרחשה לאורך השנים בהוצאה הפרטית לבריאות.

ברם, חשוב להפנים כי רפורמות בתחום הבריאות אינן עומדת בפני עצמן. כמו בחוק הכלים השלובים כל מהלך שנעשה במערכת הבריאות משנה את האיזון הקיים, ומשפיע במישרין או בעקיפין על מגוון רחב היקף של ממדים. מהלכים שהשפעתם האמיתית והמהותית צפויה להתברר ולהתבהר רק כעבור חודשים או שנים מיום תחילתם. פרק זמן שלעיתים עשוי להנציח עיוותים קיימים, לייצר עיוותים חדשים או להקשות על היכולת לתקן השפעות שליליות שהתקבעו. מכאן, צומחת חשיבות רבה לנתר, למדוד ולזהות כבר מראשית הדרך את ההשפעה של הרפורמות על מערכת הבריאות (הגדלת היקף פעילות ניתוחים במימון ציבורי, תמהיל המימון במערכת הבריאות וצמצום ההוצאה פרטית לבריאות). כמו גם לבחון האם הרפורמות משיגות את התוצאות המצופות בהתאם למטרות המוצהרות של משרדי הבריאות והאוצר, או שיש לבצע מהלכים נוספים/אחרים על מנת לכייל את המטרות למול התוצאות בפועל.

בהרצאה זו אבקש להציג מחקר מבוסס נתונים אמפיריים אשר סוקר את השפעת 3 הרפורמות המרכזיות שהתקבלו בין השנים 2015-2018: החזר-הסדר; תקופת צינון ו- תוכנית קיצור תורים.

המתודולוגיה המחקרית אשר ניצבת ביסוד מחקר זה נסמכת על מודל מחקרי אינטגרטיבי (Mix Methods Research) אשר כלל איסוף נתונים בשיטות מחקר כמותיות ואיכותניות. ראיונות עומק חצי מובנים שנערכו עם קובעי מדיניות במערכת הבריאות, לצד ניתוח ועיבוד נתונים שנאספו מבתי החולים הציבוריים ובתי החולים הפרטיים (רשת אסותא מרכזים רפואיים והרצליה מדיקל סנטר). חקר זה חושף לראשונה את השינויים שהתרחשו במערכת הבריאות בישראל, וראשם השינוי בתמהיל המימון והפיכת בתי החולים הפרטיים לספק של מערכת הבריאות הציבורית.