הקשר שבין מאפיינים אמהיים ומיילדותיים במהלך ההיריון והלידה ובין השמנה בריאה וזו שאינה בריאה בקרב הצאצאים בגילאי 30-35

רקע – השמנה מהווה בעיה רחבת היקף שנבחנה רבות בהקשר למחלות כרוניות כדוגמת מחלות לב וכלי דם. כיום, מבחינים בין השמנה בריאה מטבולית ושאינה בריאה מטבולית, המסייעת בניבוי היארעות מחלות כרוניות וחומרתן. לפיכך, איתור מאפיינים מיילדותיים היכולים לנבא את אופי ההשמנה העתידי עשוי לסייע במניעה של מחלות כרוניות בעתיד.

שיטות – מחקר הילודה הירושלמי נערך בקרב 17,003 אימהות אשר ילדו בשנים 1974-1976. האמהות רואיינו מיד לאחר הלידה אודות מאפיינים בריאותיים, סוציו-דמוגרפים, משתני חשיפה סביב תקופת ההיריון ומשתני הלידה והיילוד. בשנים 2007-2009 נערך מחקר מעקב שכלל 1440 צאצאים בבגרותם אשר עברו ראיונות ובדיקות גופניות וביוכימיות. הצאצאים חולקו בבגרותם לשמנים בריאים מטבולית (MHO), שמנים שאינם בריאים מטבולית (MUO) ובעלי משקל נורמלי (NW). נבחן הקשר שבין 11 מאפיינים מיילדותיים, לבין אופי ההשמנה בבגרות. בהמשך נעשה שימוש במודלים של רגרסיה מולטינומית לבחינת הקשרים תוך התחשבות במבלבלים אפשריים.

תוצאות – נמצא כי בהשוואה לנקבות, ליילודים זכרים סיכון גבוה להשתייך לקבוצת MUO בהשוואה לקבוצת MHO ((OR_MUO/MHO=1.51;95%CI=1.02-2.22 ובהשוואה לקבוצת NW (OR_MUO/NW=1.94; 95%CI=1.46-2.59). נמצא כי למשתתפים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ישנו סיכון מופחת אך דומה להשתייך לשתי קבוצות ההשמנה (OR_MHO/NW=0.56;95%CI=0.36-0.87, OR_MUO/NW=0.64;95%CI=0.44-0.93) וכי ככל שה-BMI הטרום-הריוני גבוה יותר, עולה הסיכון להשמנת יתר באופן דומה בכל אחת משתי קבוצות ההשמנה (OR_MHO/NW=1.15;95%CI=1.1-1.21, OR_MUO/NW=1.17;95%CI=1.13-1.22).

דיון – הקשר שבין המין הזכרי לפרופיל MUO הינו הבולט ביותר. שאר המאפיינים המיילדותיים לא נמצאו קשורים לאחד או יותר מקבוצות ההשמנה. מחקר זה ביכולתו לשמש כאבן יסוד לבירור מעמיק באשר לקשר שבין מאפיינים מיילדותיים והסיכון להשמנת יתר על סוגיה השונים.