הערכת פיזור ואיכות תכניות קידום בריאות בירושלים והקשר למאפיינים של הסביבה הבנויה

רקע:

תכניות לקידום בריאות האוכלוסייה, באמצעות קידום אכילה בריאה ופעילות גופנית נפוצות ומופעלות על ידי רשויות מקומיות, שירותי בריאות וגופים שונים. הסביבה העירונית והתשתיות בסביבת המגורים ידועות כבעלות השפעה על בריאות התושבים. גורמים כמו הליכתיות (walkability), אזורים ירוקים ונגישות למזון בריא עשויים לתרום לקידום בריאות התושבים. ישנו מידע מועט בספרות לגבי פיזור תכניות לקידום בריאות ברחבי עיר וההשפעות של הסביבה העירונית על התוכניות.

שיטות:

תכניות המתמקדות בקידום תזונה בריאה ופעילות גופנית אותרו והוערכו באמצעות הכלי האירופאי להערכת איכות תכניות לקידום בריאות (EQUIHP). תועדו מיקום התכניות, סוג ההתערבות ואוכלוסיות היעד (גיל, מין, מגזר דתי). מידע שנאסף מעיריית ירושלים, מרכז GIS באוניברסיטה העברית ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אוחד על ידי שימוש במערכת מידע גיאוגרפית (GIS). בוצעה הערכת הקשר בין פיזור ואיכות התכניות, לבין מאפיינים גאוגרפים של הסביבה הבנויה (מידע כדוגמת שבילי הליכה ואופניים או מיקום חנויות לממכר מזון), ברמת שכונות ורובעי העיר. מפות נבנו על מנת להדגים את המידע ויזואלית.

תוצאות:

אותרו 93 תכניות הפועלות ב-349 מיקומים שונים בעיר ירושלים. קורלציות ברמת שכונות העיר, הציגו קשר חיובי מובהק (P<0.05) בין איכות התכניות (ציון EQUIHP) לבין אוכלוסיות היעד (r): נשים (0.262), משתתפים צעירים מ-60 שנים (0.324) ומגזר ערבי (0.473). נמצאה מגמה חיובית בין כמות תכניות גדולה יותר ברובע, בשילוב עם שבילי אופניים ארוכים יותר ומיעוט חנויות לממכר מזון לבין תכניות באיכות טובה יותר. אותרו תכניות רבות אשר התמקדו באוכלוסיות בסיכון למחלות כרוניות בשכונות חלשות.

מסקנות:

הנגשה ויזואלית של פיזור ואיכות תוכניות קידום בריאות בירושלים בשילוב מידע גאוגרפי ובשיתוף הגורמים המוניציפליים, ארגונים ועמותות בעיר סייע לקבלת מידע נגיש ונהיר שיכול לשמש בידי מקבלי החלטות ובעלי עניין (כמו העירייה) לקביעת מדיניות קידום בריאות ותכנון עתידי.