מאפיינים הקשורים באי-עיסוק בפעילות גופנית בפנאי בבני 18-64

רקע

אי-עיסוק בפעילות גופנית (פ"ג) ואורח חיים יושבני נקשרים לבריאות ירודה, לתחלואה כרונית ולפגיעה בתפקוד הגופני התקין.

מטרה

להעריך את שיעור המבוגרים בני 18-64 שאינם עוסקים בפ"ג בפנאי ולאפיין התנהגויות ותחלואה נלווית הקשורים לכך.

שיטות

סקר מצב בריאות ותזונה לאומי (רב מב"ת) בוצע במדגם מייצג של 2,957 ישראלים בני 18-64 בשנים 2014-2016. הריאיון (פנים-אל-פנים) כלל שאלות בנושאי הרגלי בריאות, אורח חיים, צריכת מזון ב-24 השעות שקדמו לראיון וכן מדידות אנתרופומטריות. הקשר בין אי-עיסוק בפ"ג בפנאי לבין משתנים דמוגרפיים והתנהגויות בריאות אחרות נבדק בעזרת מודל רגרסיה לוגיסטית. הקשר לתחלואה נלווית נבדק רק בבני 45-64 (N=1,021).

תוצאות עיקריות

46.3% מכלל הנדגמים דיווחו על אי-עיסוק קבוע בפ"ג, 45.2% מהגברים ו-54.8% מהנשים. בהשוואה ליהודים (%41.5), יותר ערבים (%65.6) דיווחו על אי-עיסוק בפ"ג. אי-עיסוק בפ"ג נקשר במובהק להמצאות מתחת לקו-העוני ולהשכלה נמוכה. עישון נקשר לאי-עיסוק בפ"ג בקשר ישר וצריכת ירקות ופירות, צמחונות וביצוע דיאטות, בקשר הפוך. בבני 45-64 אי-עיסוק בפ"ג נקשר לתפיסה עצמית של מצב הבריאות כטוב פחות, להימצאות גבוהה יותר של יתר לחץ דם (מדוד ומדווח), עודף משקל והשמנה, וכן להפרעת חרדה בגברים ולסוכרת בנשים.

במודל רב משתני לבני 45-64 נמצאו לאום (ערבי), השכלה (נמוכה), מצב בריאות כללי (ירוד), עישון, השמנה, אי ביצוע דיאטות וצריכת ירקות ופירות (נמוכה) כקשורים לאי-עיסוק בפ"ג.

מסקנות

אי-עיסוק בפ"ג בבגרות שכיח בקרב אוכלוסיות מוחלשות, וקשור להתנהגויות אחרות שאינן מקדמות בריאות.

חשיבות המחקר

זיהוי קבוצות בסיכון שאינן עוסקות בפ"ג מחייבת בנית התערבויות ממוקדות ורגישות חברתית במטרה לעודד בהן אורח חיים פעיל.