פיתוח מתודולוגיה לחישוב זמני המתנה ברפואה יועצת בקהילה

רקע

אספקת שירותי בריאות במועד סביר מציבה אתגר בפני מערכות הבריאות, בגלל שזמני המתנה ארוכים עשויים לפגוע בבריאות המטופלים, להקטין שביעות רצון מהשירות ולהגדיל שימושים ברפואה פרטית. רוב המדינות המפותחות אוספות ומפרסמות נתונים לאומיים על זמני המתנה, אך לא קיימת מתודולוגיית מדידה מוסכמת למפגשי רפואה יועצת בקהילה. מערכת הבריאות בישראל מחויבת, בהתאם לחוק ביטוח ממלכתי, לספק שירותי בריאות "בפרק זמן סביר". לא קיימת עדיין בישראל מערכת לאומית למדידה ודיווח ציבורי של זמני המתנה.

מטרה

לפתח מתודולוגיה למדידת זמני המתנה לרפואה יועצת בקהילה, לפי התמחויות ואזורים גיאוגרפיים.

שיטה

נבחנו שיטות המדידה ותשתיות המידע הקיימות בארבע קופות החולים. במהלך כל אחד מהימים בחודשים אוקטובר ודצמבר 2018, נדגמו תורים פנויים ביומני הרופאים של כל קופה, בחמש התמחויות - אורתופדיה, רפואת נשים, אף אוזן וגרון, עור ועיניים - המהוות יחד כ- 70% מהביקורים ברפואה יועצת. נאספו נתונים גם על נפח הפעילות של כל רופא באותם חדשים.

תוצאות

נבנתה מתודולוגיה בגישה פרוספקטיבית, המבוססת על התורים שהקופות מציעות למבוטחים. בצד ההיצע נעשה שימוש בתורים הפנויים, ובצד הביקוש - בנפח הפעילות. פותחו מדדים לחישוב זמני המתנה בכל התמחות, עבור רופא "כלשהו" ועבור רופא "ספציפי", לפי אזורים גיאוגרפיים.

מסקנות

מתודולוגיה לאומית המתבססת על מערכות המידע של ארבע הקופות, מחייבת להתמודד עם השונות במערכות התפעוליות ולהגדיר קריטריונים אחידים. יש ערך לפתח גם מדדים רטרוספקטיביים שישקפו את זמני ההמתנה בפועל.

חשיבות

מערכת לאומית למדידה שוטפת של זמני המתנה תאפשר לנטר מגמות, לאתר פערים בין אזורים גיאוגרפיים ולהעריך זמני המתנה בהתמחויות הרפואיות. תפוקות המדידה ישמשו תשתית לקבלת החלטות ברמה הלאומית, לצורך גיבוש פתרונות אפקטיביים לצמצום הפערים ולחיזוק הרפואה הציבורית.