לפטוספירוזיס: לא על עכברת בלבד

מירי באום שלמה בלום סבטלנה ברדנשטיין מיכאל ברנשטיין
המחלקה לבקטריולוגיה, המכון הווטרינרי ע"ש קמרון, ישראל

לפטוספירוזיס (המכונה בעברית עכברת) הינה מחלה זיהומית מדבקת הנגרמת ע"י מינים פתוגניים של חיידקי ה-Leptospira. לפטוספירוזיס נחשבת למחלה הזואונוטית הנפוצה ביותר בעולם. על אף שמה בעברית, המחלה מדביקה מגוון רב של סוגי בע"ח, הן בע"ח מייצרי מזון (בקר, צאן, חזירים וכו`) והן סוסים, חיות מחמד וחיות בר. בחיות שנדבקות החיידק מאכלס את הכליות ומופרש בכמויות גדולות בשתן המהווה את המקור לזיהום סביבתי. סרוברים שונים של לפטוספירה עברו התאמה לסוגים ספציפיים של בעלי חיים ואלו נהיים נשאים ומפרישים את החיידק לפרקי זמן ארוכים, לעיתים ללא סימנים קליניים הנראים לעין. החיידק עשוי לשרוד בשטח במים עד כחצי שנה, אך מת במהרה בסביבה יבשה. לכן, המעגל האפידמיולוגי של הדבקת האדם ובע"ח תלוי בתנאים הסביבתיים ונוכחות של בע"ח מפרישים בסביבה. המחלה באדם מופיעה בד"כ כתוצאה של חשיפה לסביבה המזוהמת ממקור בע"ח, ועל כן נדרשת התייחסות ברוח "בריאות אחת" בטיפול בה. מחלת הלפטוספירוזיס עברה ועוברת שינויים אפידמיולוגיים ניכרים בבע"ח בישראל, אשר מהווים סכנה ממשית לבריאות הציבור. אנו נציג סיכום רב שנתי של נתונים של בדיקות המוניות בבע"ח, הכוללות אלו הנובעות מתחלואה, מעקב, ניטור וסקרים יזומים, במטרה להראות תמונת מצב ואת השינויים האפידמיולוגיים העיקריים של המחלה בבע"ח המשנים מהותית את הסיכונים להדבקת בני אדם. אנו נדון בהתפשטות בארץ של הסרובר L. Pomona, שנקשר לעליה המסיבית בתחלואת אדם במחצית השנייה של 2018, ונסקור את השתלשלות האירועים אשר הביאו למצב הנוכחי של נשאות בחזירי בר והפצה ע"י בקר, חיות בר וחיות מחמד במרבית אזורי הארץ. אנו נדון בשאר הסרברים הזואונוטיים העיקריים אשר קיימים בארץ ומהווים אף הם פוטנציאל לזיהום הסביבה ולתחלואת האדם.









Powered by Eventact EMS