בחינת גורמי סיכון לשוטטות בעלי חיים במחנות צה"ל בדרום ישראל

שוטטות חיות מבויתות מתפראות וחיות בר במרכזי אוכלוסייה קשורה עם העברת מחלות זואונוטיות, מטרדים, מפגעים סביבתיים, סכנת תקיפות והן פגיעה ברווחת בעלי חיים. המחלקה לבריאות צבא ההגנה לישראל הינה הגורם האמון על בריאות הציבור וטיפול במטרדי בעלי חיים במחנות צבאיים. המחלקה מבצעת ניטור של בעלי חיים משוטטים בבסיסים צבאיים. מטרת מחקר זה היתה לבחון את הקשר בין שוטטות בעלי חיים לקטגוריות ראשיות בנושאים העוסקים ברמת התברואה, תשתיות המחנה ומשמעת חיילים. בכל קטגוריה אופיינו גורמי סיכון לשוטטות בעלי חיים. במהלך החודשים מרץ עד אוגוסט 2018 בוצעו סיורים וטרינריים ב-43 מחנות הפזורים בדרום ישראל ובעיקר בנגב המהווה אזור צחיח עם צפיפות אוכלוסין נמוכה יחסית. הסקר בוצע על ידי ארבעה דוגמים אשר מילאו שאלון. כל מדד שנבחן נוקד בין 1-5 וכן הוערכה רמת שוטטות בע"ח בהתאם לכמות ומין החיות המשוטטות וביחס לשטח המחנה. ניתוח חד משתני באמצעות מתאם ספירמן, הראה קשר מובהק בין הימצאות פחים פתוחים (p=0.001), סביבה מלוכלכת (p<0.001) והאכלת בעלי חיים (p<0.001) לבין לשוטטות בעלי חיים במחנה. לעומת זאת, גידור המחנה אשר נחשד כגורם סיכון לשוטטות בע"ח במחנות, לא נמצא מובהק בעבודה הנוכחית. לסיכום, תברואה לקויה והימצאות מקורות מזון זמינים הינם גורמי סיכון לשוטטות בע"ח במחנות צבאיים בדרום ישראל. העבודה מהווה בסיס לתכנית סקר ארצית וממצאיה מהווים בסיס לבניית תכנית לצמצום שוטטות בעלי חיים בבסיסים צבאיים.