בטיחות ביולוגית ברפתות בתהליך ביעור ברוצלה מליטנזיס

מדינת ישראל אנדמית לב. מליטנזיס. החיידק פוגע בעיקר בצאן, אך גם גמלים ובקר נפגעים, תוך הפצת החיידק לבני אדם.

מאז 2015 אובחנה המחלה בשמונה ישובים (14 רפתות, באחת מהן שתי חדירות נפרדות). בארבע ישובים אובחנה תחלואת אדם עקב ב.מליטנזיס שמקורו, ככל הנראה, במגע עם פרות חולות, הפרשותיהן או צריכת חלב לא מפוסטר. ברפתות בהן מאובחנת המחלה ננקטים אמצעי בטיחות ביולוגית בכדי לצמצם את הפצת המחלה לעובדים ולשלוט בהתפשטותה ברפת.

עם גילוי המחלה ברפת ניתנות הנחיות מהשירותים הווטרינריים לרפתנים כיצד להתנהל. בראש ובראשונה נשלח הצוות להתייעצות ובדיקות על ידי רופאי הקהילה, וניתנות הנחיות באשר לאמצעי הזהירות בהם יש לנקוט בכדי לצמצם את הסיכון לעובדים ולקהילה בישובים בהם נמצאת הרפת הנגועה.

הזמן סביב ההמלטה/הפלה ומיד לאחריה מאופיין בהפרשת כמויות גדולות של החיידק לסביבה. בהנחיות השירותים הווטרינריים לרפת מאובחנת ניתן דגש להקפדה יתרה על התנאים בהם נמצאות הפרות הממליטות, הפרות לאחר ההמלטה, כיצד לטפל בתא/אזור ההמלטה, בהפרשות, בשליה ובנפלים.

הביעור של המחלה מהרפת כרוך בבדיקות חוזרות של כלל אוכלוסיית הפרות והעגלות מגיל 3 ח` ומעלה. בעל חיים שנמצא סרו-חיובי מומת. כל פרה נבדקת לאחר ההמלטה, ורק משנמצאה סרו-שלילית, היא מועברת לקבוצת פרות גדולה יותר. סבבי הבדיקה וההמתה נמשכים מדי חודש, עד אשר העדר נמצא שלילי פעמיים. משך הזמן בו העדר נמצא בתהליך ביעור נע בין 4 ל- 24 ח`. על אורך תהליך הביעור משפיעים גודל העדר והקפדה על ההנחיות לבטיחות ביולוגית.