רקע: דיכאון לאחר לידה (ד"לל) הינו מצב בשכיחות של 10%-20% בעל השלכות שליליות משמעותיות. הערכת סיכון לדל"ל נעשית על ידיEdinburgh Postnatal Depression Scale (EPDS) ומומלצת כבדיקת סינון במסגרת מעקב אחרי אישה לפני ואחרי הלידה.
מטרות המחקר: בדיקת הקשר בין ד"לל בקרב אימהות לבין התפתחותם החברתית-רגשית של תינוקותיהם מגיל 6 שבועות עד גיל שנתיים.
שיטות המחקר: מחקר מעקב היסטורי. ל- 1,114 נשים מ-30 טיפות חלב (ט"ח) במחוז הדרום, אמהות לתינוקות שנולדו בלידה יחידנית בשנים 2015-2017 בשבוע הריון 37+ עם משקל תקין, בוצעה הערכת סיכון לדל"ל באמצעות השאלון EPDS (טווח הציונים בין 0-30). ככל שהציון גבוה יותר כך גובר הסיכון לדיכאון. חשופות: 601 נשים עם סיכון גבוה לדל"ל עם ציון 10+. לא חשופות: 503 נשים עם סיכון נמוך לדל"ל (ציון 0-1) מותאמות לפי אתניות וסוג הישוב. ציוני ההתפתחות התינוקות נאספו מרשומת ט"ח. לכל גיל נבנה ציון התפתחותי כאשר לכל משימה שבוצעה באופן מלא או חלקי ניתן ציון 1, וכל משימה שלא בוצעה – ניתן ציון 0. לאחר מכן סוכמו ציונים של כל משימה באותו הגיל לציון כולל. נבנו מודלים רב משתנים של רגרסיה לינארית ולוגיסטית לניבוי תפתחות בגילאים שונים.
תוצאות: עם עלייה בציון דל"ל נצפתה ירידה מובהקת בציון התפתחות הילד. לאחר תקנון לאתניות, גיל והשכלה של האם, מספר סידורי של הריון ולידה, ומשקל לידה, נמצא קשר שלילי לטווח הארוך בין סיכון לדל"ל והתפתחות הילד שהופיע בגיל 12ח` והתגבר לקראת גיל 24חי עם `sβ של -0.06, ((p=0.09, -0.18 (p=0.013), -0.24 (p=0.004) בגילאים 12, 18 ו-24 חודשים, בהתאמה. תוספת סיכון משמעותית של דל"ל אמהית להתפתחות הילד לא תקינה נמצאה בגיל-18ח` (OR=1.51, p=0.043) ו-24ח` (OR=1.8, p=0.007).
מסכנה: לדל"ל השפעה שלילית על התפתחות הילד אשר באה לידי ביטוי בשנה שניה לחיי הילד. יש חשיבות רבה להכנסת הבדיקה למסגרות מעקב אחרי אישה על מנת למנוע הפרעות בהתפתחות הילד.