על פי הגדרת ארגון הבריאות העולמי, ילדים בעלי משקל עודף מהווים קבוצת סיכון למחלות רבות. המחקר מתבסס על מודל סוציו אקולוגי הטוען שלסביבה המשפחתית ולגורמים הכלכליים השפעה ניכרת על התפתחות דפוסי התנהגות תזונתית בכלל והתנהגויות דיאטה בפרט. מטרת המחקר הנוכחי הינה לאפיין גורמים חברתיים–כלכליים , דמוגרפיים וגורמים במשפחה הקשורים לדפוסי התנהגויות דיאטה בקרב מתבגרים. המחקר מתבסס על ניתוח נתוני סקר ה-HBSC הבינלאומי על מדגם מייצג ארצי של כ-7,000 תלמידי כיתות ו`, ח ו-י` בישראל. הקשרים בין המשתנים ומודל הנתיבים של המחקר נבחנו בעזרת מערכת מודלים של ניתוח משוואות מבניות (SEM).
המחקר מלמד כי ככל שבמשק בית מספר ההורים המועסקים קטן יותר ו/או הרמה הכלכלית של המשפחה נמוכה יותר כך גדלה ההסתברות שהילד ידווח על התנהגויות דיאטה מסוכנות. דפוסי האכילה והדיאטה של ילדים למשפחות בהם ישנה תקשורת טובה – טובים יותר, ברם, פיקוח הורי מנבא הסתברות נמוכה יותר לדיאטה מסוכנת. המחקר מלמד כי בכדי להשפיע בחיוב על דפוסי התנהגויות האכילה ועשיית הדיאטה בקרב מתבגרים, יש צורך אקוטי להטמיע תכניות התערבות כוללניות ורב-מערכתיות הממוקדות על מסגרת המשפחה. בהתבסס על ממצאי המחקר הנוכחי, התכניות צריכות להתמקד באוכלוסיות בעלות מצב סוציו אקונומי נמוך. הדגש צריך לכלול העלאת המודעות למסוכנות של דפוסי אכילה ודיאטה מסוכנים, הנחלת הידע ותפיסת המסוגלות לחולל שינוי בדפוסים אלו ובמתן כלים לעשות כן.