רקע
היגיינת פה ירודה מזיקה לבריאות השן ונקשרת למגוון הרגלים שליליים כגון העדר פעילות גופנית, המשפיעים על הבריאות הכללית. מושקעים מאמצים רבים להעלאת בריאות השן בילדים ובנוער.
מטרות
לבחון אם חל שיפור בהיגיינת הפה בבני נוער בעשור האחרון ולאפיין בני נוער עם היגיינת פה ירודה.
שיטות
סקרי מצב בריאות ותזונה לאומיים בוצעו ב-2003-04 וב-2015-16 בקרב 6,135 ו-4,869 תלמידי כיתות ז`-יב`, בהתאמה, במדגם מייצג של בתי ספר בישראל. התלמידים מילאו שאלון תדירות צריכת מזון ושאלון אורח חיים והרגלי בריאות, וכן נמדדו ונשקלו. הוגדרו 2 משתנים קטגוריאליים של היגיינת פה ירודה: צחצוח שיניים 2> ביום וביקור אצל רופא שיניים 1> בשנה. עבור כל משתנה, נבדק ההבדל באחוז התלמידים עם היגיינת פה ירודה בין הסקרים. בנוסף, בסקר 2015-16, אופיינו התלמידים עם היגיינת פה ירודה, הן לפי צחצוח שיניים והן לפי ביקור במרפאה (בהשוואה לשאר), לפי מדדים דמוגרפיים והרגלי בריאות ותזונה בעזרת רגרסיה לוגיסטית.
ממצאים
מ-2003-04 ל-2015-16, אחוז התלמידים שדיווחו על צחצוח שיניים 2≤ ביום ועל ביקור אצל רופא שיניים 1≤ בשנה עלה מ-64.0% ל-66.2% (p=0.014) ומ-53.1% ל-64.2% (p<0.001), בהתאמה. ניכר כי היגיינת פה ירודה מאופיינת בשיעור גבוה של בנים (OR=1.92), ערבים (OR=1.74), דתיים (OR=1.37), ממצב סוציואקונומי נמוך (OR=1.67), בעלי עודף משקל/שמנים (OR=1.51), והמדווחים על מצב בריאותי ירוד (OR=1.61), העדר פעילות גופנית (OR=1.59) ואכילה מול מסך (OR=1.65) (p<0.02).
מסקנות
בין 2003-04 ל-2015-16 נצפתה עליה מובהקת באחוז בני הנוער בישראל שדיווחו על היגיינת פה נאותה. עם זאת, עדין קיימות תת-אוכלוסיות עם היגיינה ירודה וכן נמצא קשר עם הרגלי בריאות שליליים. חשוב להתייחס לממצאים אלה במסגרת התערבויות להעלאת רמת היגיינת הפה ושיפור הרגלי הבריאות בבני נוער.