תחלואה בשחפת בטפירים בגן החיות בספארי ברמת גן וחשד להדבקה בבני אדם

רקע: תחלואה בחיידק השחפת ההומני מסוג M. tuberculosis בקרב חיות-בר היא נדירה, וטרם תוארה בישראל.

שיטה: תיאור התפרצות של M. tuberculosis בספארי ברמת-גן, לרבות ממצאי החקירות האפידמיולוגיות והבדיקות המולקולריות.

תוצאות: מכלאת הטפירים Tapirus terrestris בספארי הוקמה בשנות ה-80 משני פרטים שיובאו מגני–חיות בפולין ובברזיל שהקימו צאצאים. בין השנים 2018-2007 נרשמו שישה מקרי תמותה של טפירים מתוך שמונה פרטים. בנתיחת שני פגרים נמצאו סימנים פתולוגית המתאימים לשחפת ריאתית, משלוש אחרים בודד מנוזל הריאה M. tuberculosis מסוג בייג`ין, הרגיש לאיזוניאזיד ולריפמפין, זהה מולקולרית. ואחד לא נבדק. שני טפירים נוספים מהמכלאה לא חלו, האחד בספארי והשני הועבר לירושלים. בנוסף המכלאה כללה שתי קפיבארות Hydrochoerus hydrochaeris, שלא חלו או מתו במהלך תקופת המעקב.

בחקירה האפידמיולוגית שבוצעה בעקבות תחלואת בעלי-החיים אותרו 84 מטפלים מגן-החיות, ונמצא כי 14 (28.6%) מהנבדקים היו חיוביים בתבחין העורי. בעקבות התחלואה, הומלץ לעובדים לצמצם את המגע עם הטפירים, ולהתמגן במכלאה במסכת N-95 ובכפפות.

בדיקה בבנק המולקולרי של גזעי חיידקי השחפת העלתה כי הזן בו חלו שלושת הטפירים היה זהה לשני אנשים חולי שחפת שאובחנו בשנים 2012 ו-2013. שניהם היו מכורים לסמים ונכלאו בבית-הסוהר, בתקופת שאינן חופפות. לא נמצא קשר בין החולים ובינם לטפירים.

מסקנות: חמישה משמונת הטפירים מתו משחפת, ובשלושה האחרונים זוהה M. tuberculosis מאותו הזן. כפי הנראה המקור הוא באחד הטפירים המיובאים. התבחין העורי של כרבע מהעובדים המטפלים היה חיובי, וכיוון שמרביתם הם ילידי ישראל, משוער כי נדבקו בעבודתם.

תוך התבססות על גישת "בריאות אחת", מומלץ כי במקרה של חשד לתחלואת שחפת בבעלי-חיים מומלץ לנקוט בפעולות אבחון ומנע בעובדים, ולטפל עם קבלת תוצאות חיוביות.