מניעת תחלואה בברוצלוזיס באוכלוסייה הבדואית בנגב – עידכונים מהנעשה בשטח עד 2018

רקע: ברוצלוזיס, מחלה זואונוטית היכולה לגרום לזיהומים בבני אדם והינה היפראנדמית באוכלוסייה הבדואית בנגב. המחלה מועברת מהצאן לאדם בעיקר ע"י צריכת חלב ומוצריו הלא מפוסטרים. כמו כן, במגע ישיר של עור שרוט או לחמיות עם הפרשות בע"ח נגועות ושאיפה של אירוסולים מזוהמים בחיידק.

רציונל וצדוק להפעלת התוכנית: האוכלוסייה הבדואית מונה כ- 259,000 נפשות, נמצאת במעבר מאורח חיים של נוודות למחצה לחיים ביישובי קבע. חלק ניכר מהאוכלוסייה עוסקבגידול צאן בעיקר, עזים, גמלים ופרות. לעיתים בע"ח מוחזקים בקרבת הבית מה שמגביר החשיפה היומיומית בין בני המשפחה ובעלי החיים, בנוסף לצריכת חלב ומוצריו ללא פסטור. הנתונים האפידמיולוגים מראים עליה בהיארעות השנתית המדווחת של ברוצלוזיס בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב משיעור 34 בשנת 2011 ל- 120 בשנת 2013ול- 141בשנת 2014. החל משנת 2015 נצפתה ירידה הדרגתית משיעור 99 (2015) עד 62 בשנת 2018. (שיעור ל-100,000 תושבים בדואים). לציין, כי השיעור בקרב האוכלוסייה היהודית בנגב נושק לאפס.

מטרת על: הורדת שיעורי התחלואה במחלת הברוצלוזיס בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב. תת מטרות: העלאת מודעות למחלה; שינוי התנהגות והשרשת כללי התנהגות בריאותית נכונה בכל מה שקשור לטיפול בבעלי חיים ותוצרתם (פסטור).

הפעלת התוכנית ושותפים לביצוע : התוכנית מופעלת ע"י משרד הבריאות ובשיתוף משרד החקלאות, רשות הטבע והגנים ומשרד החינוך על בסיס עקרונות קידום בריאות הבאים: מעורבות הקהילה, שינוי התנהגות בכל הקשור לצריכת חלב ומוצריו ממשק הבית, הכשרה והקניית מיומנויות אישות, מזעור התחלואה בצאן על לפי עקרונות מיגור המחלה.

מדדי ההערכה כוללים: בדיקות שינוי בידע והתנהגות הקשורים למחלת הברוצלוזיס והשוואה של שיעורי ברוצלוזיס לפני ואחרי הפעלת התוכנית.