התפרצות הכלבת בתנים 2017-2018, האם החיסון האוראלי כשל?

מחלת הכלבת היא מחלה אנדמית הידועה בישראל עוד מימי קדם. תיעוד מימי המנדט מאשר כי אוכלוסיות הכלבים היוו את המאגר והמעביר העיקרי של המחלה. כך היה גם בתקופה שלאחר הקמת המדינה.

בשנות השישים, החלו לנקוט בצעדים למיגור המחלה בכלבים, אשר כללו חיסון חובה של כלבי הבית ופעולות שונות לדילול אוכלוסיות הכלבים המשוטטים. במקביל לצעדי המניעה באוכלוסיית הכלבים, בוצעו גם הרעלות נרחבות כנגד אוכלוסיות התנים. פעולות אלה הביאו לירידה ניכרת במספר אירועי הכלבת בכלבים ותנים. במהלך שנות ה-70 עד שנות ה-90 השתנה אופי המחלה ואוכלוסיית השועלים, הפכה להיות המאגר והמעביר העיקרי של הנגיף.

בשנות ה-90 חלה עליה משמעותית בהיקף התחלואה כאשר בשנים 96-7 נפטרו מן המחלה שלושה בני אדם. בשנת 1998 הגיעה המחלה לשיא של 100 מקרים מאובחנים.

בעקבות האירועים הנ"ל, הוקם מטה לאומי למלחמה בכלבת, והוקצו תקציבים משמעותיים לשם מניעת המחלה ומיגורה. במסגרת זו מומן לראשונה פרויקט החיסון האוראלי של כלבי הבר כנגד הכלבת.

פרוייקט החיסון האוראלי יושם בהדרגה והביא לתוצאות חיוביות. המחלה כמעט ונעלמה ומספר המקרים המאובחנים הצטמצם בצורה חדה.

בשנת 2005 אותר לראשונה וריאנט שונה של המחלה, אשר נמצא לראשונה בכלבים משוטטים שחדרו לגולן מעבר לגבול הסורי והחל להתבסס בכלבים ובתנים. הכלבת לא נשמרה באוכלוסיות המקומיות, היא דעכה והתחדשה מידי פעם ע"י חדירות חוזרות מעבר לגבול. פיזור פיתיונות החיסון האוראלי מנע את התפשטות המחלה שנעצרה בסמוך לגבולות.

בחודש אוקטובר 2017, החלה באזור עמק המעיינות התפרצות רחבת היקף בממדים חריגים, אשר התקדמה מערבה לאורך העמקים והגיעה עד לכרמל. ניטור הצלחת החיסון באוכלוסיית התנים הצביע על רמת חשיפה נמוכה ולא מספקת. ניתן לייחס את שיעור החשיפה הנמוך לגידול החריג של אוכלוסיית התנים באזור העמק ולעיתוי התחלת ההתפרצות שארעה בזמן שבאוכלוסייה תנים צעירים רבים שטרם נחשפו לחיסון האוראלי.

בשל האמור לעיל בוצע החל בחודש נובמבר 2017 פיזור מסיבי של פיתיונות בהיקף של פי 3 עד פי 7, מהרגיל, וזאת לצד דילול רחב היקף של התנים.

המאמץ נשא פירות והמחלה נבלמה תוך מספר חודשים, ובמהלך החודשים מרץ-אפריל 2018, תועדו באזור מקרים בודדים בלבד.