תיאור מקרה של נגיעות באכינוקוקוס גרנולוזוס (Echinococuss granulosus) – הקשר בין כבשים כלבים והאדם

דניאל יסעור-לנדאו 1 מריו יענקלביץ' 2 אבי צרפתי 3 פואד בייבוח 2 עמוס אדלר 4 שלומי קונסטנטיני 5 יונתן רות 5 גליה גריסרו-סואן 6 אתי מרוא 7 לאה ולינסקי 8 יוליה ויינר 9 תמר גרוסמן 9 לודה פליידרוביץ' 1 מוניקה לשקוביץ מזוז 1
1החטיבה לפרזיטולוגיה, המכון הווטרינרי ע"ש קמרון, השירותים הוטרינריים ובריאות המקנה, משרד החקלאות., ישראל
2לשכה וטרינרית השפלה וההר, השירותים הוטרינריים בשדה, השירותים הוטרינריים ובריאות המקנה, משרד החקלאות, ישראל
3השירות הוטרינרי העירוני, עירית רחובות, ישראל
4המעבדה המיקרוביולוגית, מרכז רפואי סוראסקי תל-אביב, ביה"ס לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב., ישראל
5המחלקה לנוירוכירורגית ילדים, בית החולים דנה, מרכז רפואי סוראסקי תל-אביב, ישראל
6היחידה למחלות זיהומיות ילדים, בית החולים דנה, מרכז רפואי סוראסקי תל-אביב, ישראל
7מעבדות בריאות הסביבה, המעבדות המרכזיות, משרד הבריאות, ישראל
8מעבדות קליניות ומרכזים ארציים, המעבדות המרכזיות, משרד הבריאות, ישראל
9מרכז ארצי לפרזיטולוגיה, המעבדות המרכזיות, משרד הבריאות, ישראל

דניאל יסעור לנדאו1*, מריו יענקלביץ2, אבי צרפתי3, פואד בייבוח2, עמוס אדלר4, שלומי קונסטנטיני5, יונתן רות5, גליה גריסרו-סואן6, אתי מרוא7, לאה ולינסקי8, יוליה ויינר9, תמר גרוסמן9, לודה פליידרוביץ`1, מוניקה ל. מזוז1

מחלת האכינוקוקוזיס הינה מחלה טפילית הנגרמת ע"י תולעת סרט מהמין Echinococcus granulosus. למחלה תפוצה עולמית, והיא קיימת בישראל וככל הנראה ברוב המדינות השכנות לה, כולל ברשות הפלסטינית. המחלה מועברת בין כלביים בהם מתפתחת התולעת הבוגרת, לבין מעלי גירה שונים הנדבקים מבליעת מזון מזוהם בביצי תולעים שמקורם בצואת כלבים. במעלי גירה מתפתחות ציסטות סגורות באיברים שונים. בני אדם עשויים להדבק גם הם בדומה למעלי גירה, ולפתח סימני מחלה קשים בהתאם לאיבר הנפגע. המחלה הינה מחלה רשומה ומחייבת דיווח בעת אבחון מקרים בבני אדם ובבעלי חיים – למשרד הבריאות ולשירותים הוטרינריים בהתאמה.

בעקבות דיווח אשר הגיע ממשרד הבריאות על מקרה של אכינוקוקוזיס באדם יצא לאזור צוות משולב מהלשכה הוטרינרית השפלה וההר, החטיבה לפרזיטולוגיה במכון הוטרינרי והמחלקה הוטרינרית העירונית. סקירת המצב בשטח הצביעה על נוכחות גורמי סיכון להדבקה במחלה. בוצעו בשטח מספר פעולות מיידיות ע"י אנשי הלשכה הוטרינרית והמחלקה הוטרינרית העירונית הכוללות סימון ותילוע של הכלבים באזור, לקיחת דגימות צואה מהם וכן הדרכה לתושבים על גורם המחלה ומניעתה.

במעבדות החטיבה לפרזיטולוגיה במכון הוטרינרי נמצאו בדגימות צואה משניים מהכלבים ביצים החשודות כביצי אכינוקוקוס, ומתוכן בדגימה אחת בוצע אימות סופי בשיטות מולקולריות (PCR וריצוף DNA). במקביל בוצע מאמץ ע"י המעבדות המרכזיות במשרד הבריאות ובתוכן המרכז הארצי לפרזיטולוגיה לבחון דגימות מהאדם החולה.

מקרה זה ממחיש את העובדה שהמחלה עשויה להופיע גם באזורים בהם לא דווחה בעבר, ובתנאי שמתקיימים באותו האזור התנאים הדרושים לשמירת והעברת המחלה, ובעיקר סמיכות של בני אדם, כלבים וכבשים. כמו כן מודגשת חשיבות הדיווח והרפואה האחת (One health), שמתבטאת במגוון הפעולות המהירות שנעשו ע"י כלל הגורמים האחראיים על מנת לשבור את מעגל העברת המחלה, ובהן אבחון, טיפול מונע בכלבים, שמירה על הגיינה סביבתית ואישית והסברה בנוגע לדרכי מניעת המחלה.









Powered by Eventact EMS