הנוירו-אנטומיה של הגדלת ערמונית שפירה

מבוא:

לימוד נוירו-אנטומיה באמצעות חולים נוירולוגים היא שיטת מחקר ותיקה. בעבודה זו בדקנו את התפתחות הגדלת הערמונית בחולים שסבלו מחבלה לחוט השדרה. ממחקר קודם ידוע שציר ההיפופיזה-אשך בחולים אלו הוא תקין.

כלים ושיטות:

נבדקו 65 חולים מעל גיל 30 שנים שעברו חבלה פרמננטית לחוט השדרה. נפח הערמונית חושב מתוך בדיקות CT. נבדק מתאם בין נפח הערמונית לבין: גיל החולה, גיל החולה בזמן החבלה, משך שנות השיתוק וגובה החבלה בחוט השדרה.

תוצאות:

גיל החולים הממוצע בזמן בדיקת מפח הערמונית היה 54.8 שנים (ס.ת. 15.3) ובזמן החבלה 37.7 שנים (ס.ת. 19). נפח הערמונית של חולי חוט שדרה היה דומה לנפח המצופה לפי גילם (29.7±24 סמ"ק מול 29.9±6.3 סמ"ק, p=0.95). החולים חולקו לשתי קבוצות: חבלות ב 5-T ומעלה וחבלות ב 6-T ומטה. שתי הקבוצות דומות מאד במספר החולים, גיל החולים ושנות השיתוק. ערמוניות של חולים עם פגיעה נמוכה היו קטנות באופן מובהק האלו עם פגיעה עליונה (39.8±30 סמ"ק מול 19.4±6.3 סמ"ק, p=0.0006) ומהצפי לפי גיל החולים (5.8±29.2 סמ"ק מול 19.4±6.3 סמ"ק,p=0.0005). מתאם נמצא בין גיל החולים לבין נפח הערמונית בחולים עם פגיעה עליונה (p=0.003 , R²=0.26) אך לא בחולים עם פגיעה נמוכה (p=0.11 , R²=0.08). ויותר מכך, לחולים עם פגיעה נמוכה היה נפח ערמונית קטן יותר מהצפי ביום החבלה (18.7±4.6 סמ"ק מול 27.8±6.9 סמ"ק, p=0.006).

מסקנות:

חבלות נמוכות בחוט השדרה עוצרות את הגדלת הערמונית ואף מקטינות אותה.

פגיעה בגרעינים קריטיים של המערכת הסימפטטית יכולה להסביר תופעה זאת.