מבוא:
גידולי שלפוחית מדרגת סיכון נמוכה מוגדרים כגידולים ראשוניים, בודדים, בשלב Ta ודרגת ממאירות-נמוכה, קטנים מ 3 ס"מ וללא CIS. במחקר זה בדקנו את מידת ההומוגניות של קבוצה זאת.
כלים ושיטות:
בשנים 1998 עד 2008, אובחנו במחלקתנו 211 חולים עם גידול שלפוחית שתן בדרגת סיכון נמוכה (גיל ממוצע 66.9 שנים, ס.ת. 12.2). המעקב לאחר כריתת הגידול כלל ציסטוסקופיה 3 חודשים לאחר הניתוח ובהמשך כל 6 חודשים למשך 3 שנים, כל שנה למשך שנתיים נוספות ובהמשך מעקב אולטרסוני שנתי ללא מגבלת זמן.
תוצאות:
לאחר מעקב חציוני של 10 שנים נמצאה חזרת המחלה ב 65 חולים (30.7%) והתקדמות בשלב המחלה ב-3 (1.4%). ב 84 חולים (40%) היה הגידול הראשוני ≥ 1 ס"מ. חולים אלו היו צעירים באופן מובהק מהחולים עם גידול ראשוני בגודל 1.1-3 ס"מ (64.6 שנים מול 68.3 שנים p=0.03) ושיעור חזרת הגידול אצלם כעבור 5 שנים היה 8% בלבד מול 30% בקרב חולים עם גידולים גדולים יותר (p=0.03). רק 43.7% מחזרות הגידול התרחשו בתוך 5 שנים בקבוצת הגידולים הקטנים מול 75.5% מהחזרות בקרב החולים עם הגידולים הגדולים יותר.
מסקנות:
ניתן להפריד את קבוצת החולים עם סיכון נמוך לשתי תת קבוצות עם מאפיינם שונים. חולים עם גידול ראשוני ≥ 1 ס"מ, הם צעירים יותר, שיעור חזרת הגידול שלהם נמוך ומרבית החזרות מתרחשות מעבר ל-5 שנים המומלצות למעקב. ניתן להגדיר חולים אלו כחולים "בסיכון נמוך מאד", כפי שמקובל היום בסרטן ערמונית. יש צורך במעקב ארוך טווח אחר חולים אלו אך לאור מידת הסיכון הנמוך להתקדמות בשלב המחלה נראה שניתן להסתפק בבדיקות לא פולשניות לצורך כך.